מאגר ספרי ברסלב

קיצור ליקוטי מוהרן השלם

385 עמודים · ספרי רבינו
« הקודם עמוד 36 מתוך 385 הבא »

~ תּוֹרָה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים

א.צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לד, טו): "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם", שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ: "בַּה' אַהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר" (שָׁם נו, יא).

ב.וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים שְׁנֵיהֶם שָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, וְלֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרָיו. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה, כִּי לֹא יִתְבַּהֵל וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק יֵדַע וְיַאֲמִין כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם, הֵן טוֹבוֹת הֵן יִסּוּרִין וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית. וְדַיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וְכֵן יִסְבֹּל מֵחֲבֵרוֹ, אַף אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִין מִמֶּנּוּ, וְיִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצֹא בּוֹ טוֹב, וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא כִּוֵּן חֲבֵרוֹ לְרָעָה כָּל־כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, יִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם הֵן בְּטִיבוּ הֵן בְּעָקוּ, וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל:

ג.וְצָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בַּגּוֹיִים, לֹא יוּכַל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר: אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עֲבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו, מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם, כִּי בְּכָל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת. כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נְחֶמְיָה ט, ו). לְבַד שֶׁהַחִיּוּת וֶאֱלֹקוּת הַזֶּה שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּבְמִעוּט, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ וְלֹא יוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה, אֲזַי אֱלֹקוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל יוֹתֵר וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר:

ד.וּגְלַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת וְאַתָּה בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד, וַאֲפִלּוּ שֶׁנָּפַלְתָּ בִּכְפִירָה בָּעִקָּר חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן תֵּדַע שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ גַּם כֵּן תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים:

ה.וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּהֲבָנָה יְתֵרָה. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה נִתְמַעֲטִין הַלְּבוּשִׁין וְהַצִּמְצוּם, וְאָז הוּא מְקֹרָב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה יְתֵרָה:

ו.וְיֵשׁ יְמֵי טוֹב וִימֵי רָע. וְהַיָּמִים נִקְרָאִים מִדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לט, ה): "וּמִדַּת יָמַי", וְהַמִּדּוֹת הֵם הַתּוֹרָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה הִיא מִדּוֹת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הִיא מְדַבֶּרֶת מֵאַהֲבָה וְיִרְאָה וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת, וּבָהּ נִבְרְאוּ עָלְמִין, וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ הֵם מְחַיִּין אֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר, אֶלָּא שֶׁהֵם בְּצִמְצוּם יוֹתֵר כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה הִיא לְמַטָּה יוֹתֵר. נִמְצָא יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ, יְכוֹלִין לִמְצֹא אֲפִלּוּ בִּימֵי רָע, שֶׁהֵם לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה" (קֹהֶלֶת ז, יד), שֶׁיִּסְתַּכֵּל כָּל אָדָם הֵיטֵב הֵיטֵב, וְיִמְצָא בְּוַדַּאי יְמֵי טוֹב בִּימֵי רַע [הַיְנוּ שֶׁיִמְצָא תּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּימֵי רָע, רַק מֵחֲמַת רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים וְהַצִּמְצוּמִים אֵינָם נִתְרָאִים וּמְאִירִים]. אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הַיְנוּ הַיְמֵי רָע וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְאָז הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ ח"א צ.), וְאָז יָכוֹל לְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַגּוֹיִים אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם, כִּי אָז נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל הָרָע הַשּׁוֹכֵן עַל הַטּוֹב, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְהֵם בּוֹלְטִין וְנִרְאִים וּמְאִירִים בְּיוֹתֵר:

ז.וְזֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, בִּבְחִינַת "עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תְּהִלִּים קג, כ), שֶׁמִּתְּחִלָּה עוֹשִׂין וּבוֹנִין לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת (יוֹמָא ע"א), וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁמָע: זַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא, הַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה חִיּוּת וְאוֹר רַב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבְּלוּ תְּחִלָּה, אֲשֶׁר אָז כְּשֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁין בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים וִימֵי רַע, לֹא קִבְּלוּ כִּי אִם כְּדֵי חִיּוּת הָרָאוּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל (כַּמּוּבָא בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" בְּכַוָּנוֹת פּוּרִים פֶּרֶק ו):

ח.וְיָדוּעַ שֶׁהַתּוֹרָה, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים שׁוֹרָה בָּהֶם אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א מ"ו.), "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" (תְּהִלִּים מב, ט), שֶׁהַחֶסֶד הַיְנוּ הָאַהֲבָה, הוּא יוֹמָא דְּאָזֵיל עִם כֻּלְּהוּ יוֹמִין, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם צִמְצוּמִים לֶאֱלֹקוּתוֹ לְהַשִּׂיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ב מ"ב:), בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִלְבִּישׁ אֱלֹקוּתוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה מֵאַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינוֹת שֶׁל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְצִמְצוּם הַזֶּה נוּכַל לְהַשִּׂיגוֹ וּלְעָבְדוֹ. נִמְצָא שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה מִמִּדּוֹת הַתּוֹרָה, יֵשׁ שָׁם אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, וְנִמְצָא מִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַתּוֹרָה מִלְּבוּשֵׁי הַקְּלִפּוֹת עַל־יְדֵי כְּפִיַּת יִצְרוֹ, אָז הוּא מְקֹרָב אֶל הַשָּׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (מִשְׁלֵי ג, יז), שֶׁהִיא הַתּוֹרָה:

ט.וְיֵשׁ בַּתּוֹרָה שְׁתֵּי בְּחִינוֹת. בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר, הַיְנוּ אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה שֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֲהָבוֹת, אַחַת הִיא אַהֲבָה שֶׁבַּיָּמִים הַנַּ"ל שֶׁהִיא בְּפֹעַל, וְהַשֵּׁנִית הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא בְּכֹחַ, שֶׁהָיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ וּבְמֹחוֹ, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהִיא פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וְלֶעָתִיד לָבוֹא יַפְשִׁיט הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת לְבוּשָׁיו הַמְכַסִּין עַל אֱלֹקוּתוֹ, הַיְנוּ עַל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁתִּתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְאָז יִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" (יְשַׁעְיָה יא, ט), שֶׁתִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת. כִּי עַכְשָׁו נִגְנַז אוֹר הַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בְּרֵאשִׁית א, ד) 'כִּי טוֹב לִגְנֹז' (חֲגִיגָה י"ב). וְיֵשׁ גַּם כֵּן צַדִּיקִים הַנִּקְרָאִים טוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב" (יְשַׁעְיָה ג, י), וְנִקְרָאִין אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק" (תְּהִלִּים צז, יא), שֶׁהֵם גַּם כֵּן צְפוּנִים וּמֻסְתָּרִים, שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי עַתָּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וּכְשֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת הַנִּקְרָא "יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה'" (זְכַרְיָה יד, ז), כִּי אַהֲבָה נִקְרָא יוֹם כַּנַּ"ל: יוֹמָם יְצַוֶּה וְגוֹ', אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, הַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, אָז יִתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים הַצְּפוּנִים וְהַתּוֹרָה הַצְּפוּנָה, וְאָז יִתְגַּלֶּה שָׁלוֹם רַב בָּעוֹלָם, שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הַהֲפָכִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" וְגוֹ' (יְשַׁעְיָה יא, ו):

י.וַאֲפִלּוּ בַּמִּדּוֹת עַצְמָן, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת דַּעַת לִבְחִינָה שֶׁתַּחְתֶּיהָ, כִּי הַמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה שֶׁל עוֹלָם הַיְצִירָה הִיא בְּחִינַת דַּעַת לְעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁתַּחְתֶּיהָ, וְכֵן יֵשׁ אָדָם שֶׁאַהֲבָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִדּוֹתָיו וּבַזְּמַן, הוּא בְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְהָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנּוּ:

יא.וְכָל אָדָם יָכוֹל לִטְעֹם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הַיָּמִים כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, וּכְפִי הַדַּעַת הַזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים. אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּם (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נֹחַ פָּרָשַׁת ל"ד), וְכָל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת הֵם בַּלֵּב, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה כּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ וְתַאֲווֹתָיו אֶל הַדַּעַת הַזֶּה, שֶׁיּוֹדֵעַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה הַזֹּאת וִידִיעַת הַתּוֹרָה. וַאֲזַי נִכְלָלִין גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אוֹר הַגָּנוּז לְפִי בְּחִינָתוֹ, הַיְנוּ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים:

יב.עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, לֵידַע שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים, וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲפִלּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, וּלְקַשֵּׁר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, וְלָבוֹא לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַעַת, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז. וְיִתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְרַבֶּה שָׁלוֹם רַב בָּעוֹלָם:

« הקודם עמוד 36 מתוך 385 הבא »