~ תּוֹרָה לט
א.הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן עִקַּר בְּרִיאָתָם בִּשְׁבִיל בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא הַתַּכְלִית. כִּי שַׁבָּת הוּא תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהוּא עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. שֶׁשָּׁם יַשִּׂיגוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בְּלִי שׁוּם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל. וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ: "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ" (יְשַׁעְיָהוּ כה, ט), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית לא). וְזֶה הַתַּכְלִית אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת, רַק עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבֶרֶת הַנְּשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה בֶּאֱמֶת מִנִּפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן פְּנִים). וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַעֲמִיק עִיּוּנוֹ לָדַעַת וּלְהַכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵהַבְּרִיאָה שֶׁרוֹאֶה בְּתַבְנִיתוֹ וּדְמוּתוֹ בִּפְרָטִיּוּת אֵיבָרָיו וּבִנְיָנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא לִבְחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וּקְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שֶׁכֻּלָּנוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָבוֹא לִידִיעָה זֹאת, יֵשׁ לָנוּ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד, מִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג הַדּוֹר רוֹעֶה נֶאֱמָן שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַיְדִיעָה וְהַשָּׂגָה הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית:
ב.מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא', אֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכְּפִי הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁסּוֹבֵל כָּל אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב יוֹתֵר אִם לֹא הָיָה נִבְרָא כְּלָל. אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁנִּבְרָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בָּאִים אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל:
