~ תּוֹרָה מג - לְהִתְרַחֵק מִדִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע
דַּע שֶׁדִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּשְׁמֹעַ דִּבּוּרָיו, כִּי הֵם דִּבּוּרִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף, שֶׁמְּדַבֵּר וּמוֹצִיא מִפִּיו הֲבָלִים וַאֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף, וְהַשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּרָיו וְנוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת מַכְנִיס בְּגוּפוֹ אֵלּוּ הָאֲוִירִים. וּלְפִיכָךְ בְּבִלְעָם שֶׁהוּא דַּעַת דִּקְלִפָּה, שֶׁהָיָה דֻּגְמַת דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם כְּמֹשֶׁה וּמַנּוֹ בִּלְעָם' (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ כ"א ע"ב), הוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף בְּמִדְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר לא, טז): "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם". 'בִּדְבַר' דַּיְקָא, עַל־יְדֵי דְּבָרָיו שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן כְּתִיב: "וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' וְגוֹ' לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ לִפְנֵי ה'" (שָׁם), וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִם מִידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצָאנוּ' (שַׁבָּת ס"ד):
