~ תּוֹרָה כד - אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא
א.דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין, וְהוּא אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדָּף אַבַּתְרֵהּ. וְעַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי. וְנַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְלָא רוּחִין וְלָא נִשְׁמָתִין, וְלֵית מָאן דְּקַיְמָא בְּהוּ, וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְיַדְּעִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׂכֶל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, כִּי לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יְדִיעִין. וְהַשָּׂגָה זֹאת הִיא תַּכְלִית הַכֹּל בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע:
ב.וְעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת נִשְׁלָם הַקְּדֻשָּׁה וּמַעֲלֶה הַחִיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁבַּקְּלִפּוֹת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂין הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת:
ג.וְצָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵעַצְבוּת מְאֹד מְאֹד, כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, וְהֵם תֻּקְפָּא דְּדִינָא. וּכְשֶׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֶּרֶת הִיא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה" (תְּהִלִּים קיג, ט). וְעִקַּר בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וַעֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה, הִיא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה הַנַּ"ל:
ד.וְעַל־יְדֵי קְטֹרֶת מַעֲלִין מֵהַקְּלִפּוֹת חִיּוּתָם וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב" (מִשְׁלֵי כז, ט). עַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר קְטֹרֶת בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, הִיא עַל־יְדֵי קְטֹרֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל:
ה.וּכְשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה, יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמִּצְוָה לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְעִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁנִּשְׁפָּע מִלְּמַעְלָה הִיא שֵׂכֶל, וּכְשֶׁבָּא לְמַטָּה נַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ. בְּכֵן מִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ, צָרִיךְ לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ כַּיָּדוּעַ:
ו.וּבִפְנִימִיּוּת הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת, נִתְבָּרֵךְ מֵהֶם כֹּחַ הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר אֶת הַמֹּחִין, הַיְנוּ בְּחִינַת כֶּתֶר, לְשׁוֹן הַמְתָּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּתַּר לִי זְעֵיר" (אִיּוֹב לו, ב), כִּי כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם אֵיזֶה שֵׂכֶל, אוֹמֵר הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב, וְגַם שָׁם צָרִיךְ אֱמוּנָה:
ז.וְכֹחַ הַזֶּה בְּחִינַת כֶּתֶר, הוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי הַמֹּחִין כְּמוֹ מְחִצָּה, וּמְעַכֵּב אוֹתָם מֵרְדִיפָתָם. כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְזֶה הַכֹּחַ שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, מַפְסִיק בֵּין הַמֹּחִין וּבֵין אוֹר הָאֵין־סוֹף. וְעַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּשִׁין וּמַכִּין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת הַמְּחִצָּה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר כְּשֶׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן אוֹתוֹ שֶׁהוּא הַכֶּתֶר כָּרָאוּי. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין, שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין־סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּגִּיעַ וְאֵינוֹ מַגִּיעַ שֶׁרוֹדֵף וּמַגִּיעַ לְהַשִּׂיג וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מַגִּיעַ וּמַשִּׂיג. וְתִשְׁעָה הֵיכָלִין נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין הַמֹּחִין זֶה בָּזֶה מֵחֲמַת רְדִיפָתָם וְהַכָּאָתָם בְּהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל. כִּי הַמֹּחִין הֵם שְׁלֹשָׁה, וְנַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד כָּלוּל מִשְׁלֹשָׁה, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה הֵם תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ"ל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה כַּנַּ"ל:
ח.וְעִקַּר עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה הִיא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, וְלֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי רִבּוּי הַשִּׂמְחָה, וְיִשְׂרָאֵל יֵצְאוּ מֵהַגָּלוּת בְּשִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ" (יְשַׁעְיָה נה, יב), וְעַל־יְדֵי הָעַכּוּ"ם וְעַל כָּרְחָם יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת, כִּי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָם וּבְיָדָם יָבִיאוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת עַל־יְדֵי רִבּוּי הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם וְגוֹ' הָיִינוּ שְׂמֵחִים" (תְּהִלִּים קכו, בג) בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

