~ תּוֹרָה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, וּכְשֶׁעֲדַיִן לֹא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אָז אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אָז כְּבָר שָׁכַח קוֹל הַתּוֹרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ, וְקָשֶׁה לוֹ אָז לָשׁוּב, כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה שֶׁתָּעָה אֶצְלוֹ שֶׂה מֵהַדֶּרֶךְ, וְכַאֲשֶׁר לֹא תָּעָה הַרְבֵּה עֲדַיִן, אָז מַכִּיר אֶת קוֹל הָרוֹעֶה, וּכְשֶׁהָרוֹעֶה קוֹרֵא אוֹתוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף, אֲבָל כְּשֶׁתָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הָרוֹעֶה וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ, וְגַם הָרוֹעֶה מְיֹאָשׁ מִלְּבַקְּשׁוֹ מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁתָּעָה מֵאִתּוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִצְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל מֵעֹמֶק הַלֵּב: "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ", הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עַל כָּל פָּנִים עֲדַיִן קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְזֶה: "כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" עֲדַיִן, עַל־כֵּן רַחֵם עָלַי וּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי מִיָּד, לְמַעַן לֹא אֹבַד חַס וְשָׁלוֹם:
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, וּכְשֶׁעֲדַיִן לֹא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אָז אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אָז כְּבָר שָׁכַח קוֹל הַתּוֹרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ, וְקָשֶׁה לוֹ אָז לָשׁוּב, כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה שֶׁתָּעָה אֶצְלוֹ שֶׂה מֵהַדֶּרֶךְ, וְכַאֲשֶׁר לֹא תָּעָה הַרְבֵּה עֲדַיִן, אָז מַכִּיר אֶת קוֹל הָרוֹעֶה, וּכְשֶׁהָרוֹעֶה קוֹרֵא אוֹתוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף, אֲבָל כְּשֶׁתָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הָרוֹעֶה וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ, וְגַם הָרוֹעֶה מְיֹאָשׁ מִלְּבַקְּשׁוֹ מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁתָּעָה מֵאִתּוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִצְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל מֵעֹמֶק הַלֵּב: "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ", הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עַל כָּל פָּנִים עֲדַיִן קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְזֶה: "כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" עֲדַיִן, עַל־כֵּן רַחֵם עָלַי וּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי מִיָּד, לְמַעַן לֹא אֹבַד חַס וְשָׁלוֹם:
