~ תּוֹרָה קכט - אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
א.הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרָע שֶׁלּוֹ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק [צְרִיכִין שֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ יֹאכַל אֶת הַגּוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲכִילָה שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לְגוּף הַנִּזּוֹן], וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל:
ב.מִי שֶׁנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת כְּדֵי לָשׁוּב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי תּוֹעִיל לוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה לְבַד שֶׁנִּכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נֶאֱכָל אֶצְלָהּ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא (כְּתֻבּוֹת קי"א). אֲבָל אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְכַלּוֹת הָרָע שֶׁלּוֹ, לֹא יוֹעִיל לוֹ יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ בִּבְחִינַת "כַּאֲשֶׁר קָאָה" (וַיִּקְרָא יח, כח):
א.הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרָע שֶׁלּוֹ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק [צְרִיכִין שֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ יֹאכַל אֶת הַגּוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲכִילָה שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לְגוּף הַנִּזּוֹן], וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל:
ב.מִי שֶׁנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת כְּדֵי לָשׁוּב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי תּוֹעִיל לוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה לְבַד שֶׁנִּכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נֶאֱכָל אֶצְלָהּ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא (כְּתֻבּוֹת קי"א). אֲבָל אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְכַלּוֹת הָרָע שֶׁלּוֹ, לֹא יוֹעִיל לוֹ יְשִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ בִּבְחִינַת "כַּאֲשֶׁר קָאָה" (וַיִּקְרָא יח, כח):
