~ תּוֹרָה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים

א.הַכְּלָל שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "צַדִּיק מוֹשֵׁל" וְכוּ', 'מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק' (מוֹעֵד קָטָן ט"ז). וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה הוּא לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵהֶם יְקַבֵּל כֹּחַ וְהֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת:

ב.וְזֶהוּ בְּחִינַת: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט" (בְּרֵאשִׁית מב, ו), וְהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם עֲנָפָיו הַמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם, כִּי הַצַּדִּיק הוּא שׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ כָּרָאוּי, וּבְרִית מֶרְכָּבָה לַיְסוֹד, אֲשֶׁר הֲוָיָה שֶׁלּוֹ בְּנִקּוּד מְלָאפוּם, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת מָלֵ"א פּוּ"ם, לְהוֹרוֹת כִּי פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא מָלֵא מֵאֱלֹקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְדִבּוּרָיו בְּוַדַּאי הֵם בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּאָם. וְעַל־כֵּן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דְּבָרִים א, יא), הַיְנוּ לְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין דַּי בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כִּי הַדִּבּוּר הוּא כְּלִי הַשֶּׁפַע, וְאִם הֵם בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּאָם, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בְּדִבּוּר פֶּה דַּיְקָא, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע:

ג.וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת: "צַדִּיק מוֹשֵׁל" (שְׁמוּאֵל ב' כג, ג), בְּחִינַת 'מְלֹא פּוּם', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (יְשַׁעְיָה ס, כא), כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כַּמַעֲשֶׂה דְּאַבָּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא (תַּעֲנִית כ"א), שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ לָא מָצִית לְמֶעְבַּד כְּעוּבְדָא דְּאַבָּא אֻמָּנָא. וְהַבְּחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר אֶת לֵב חֲבֵרוֹ, וְצָרִיךְ חֲבֵרוֹ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין" (תַּרְגּוּם יְשַׁעְיָה ו, ג). שֶׁקֹּדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (תְּהִלִּים פא, יא), שֶׁהָיָה אָז הַכֹּל אָנֹכִי, וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ", זֶה בְּחִינַת מְלָאפוּם, בְּחִינַת יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט שֶׁנָּתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ:

ד.וּמְלָאפוּם הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה עִם וָאו הַיְנוּ חָכְמָה וּבִינָה, כִּי הַנְּקֻדָּה הִיא בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת יוּד וּמַעְיָן, וּבִינָה הוּא הַנַּחַל הַנִּמְשָׁךְ מֵהַמַּעְיָן, וְהוּא כְּמוֹ וָאו. וּבְחִינַת מְלָאפוּם יֵשׁ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כִּי הַצַּדִּיק הוּא יוּד, כִּי הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים חַכְמֵי הָעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת וָאו, שֶׁהֵם תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא וְנִקְרָאִים וָוֵי הָעַמּוּדִים. וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת יוּד וָאו, יוּד עַל־שֵׁם הַפֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת" (תְּהִלִּים מט, ד), וָאו עַל שֵׁם "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" (בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא כַּנַּ"ל), וְלֵב בְּחִינַת לוּחוֹת שֶׁהֵם וָאו, כִּי 'אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה' (בָּבָא־בַּתְרָא י"ד), בְּחִינַת: "לוּחַ לִבֶּךָ" (מִשְׁלֵי ג, ג):

ה.וּכְשֶׁהַלֵּב מְשֻׁקָּע בְּאֲהָבוֹת רָעוֹת זֶהוּ בְּחִינַת אַהֲבָה נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת נִמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים. וּמוּבָא בְּ"עֵץ־חַיִּים" (בְּהֵיכַל הַנְּקֻדּוֹת שַׁעַר שְׁבִירַת הַכֵּלִים), כִּי שְׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד נָפְלוּ לְבִינָה דִּבְרִיאָה, הַיְנוּ בִּינָה לִבָּא, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. נִמְצָא שֶׁאֲהָבוֹת רָעוֹת בָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד. עַל־כֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ" (בְּרֵאשִׁית לד, יד), 'חֲסוּדָא הִיא לָנָא', כִּי הַחֶרְפָּה הַיְנוּ עָרְלַת הַלֵּב הַיְנוּ אֲהָבוֹת רָעוֹת, נַעֲשֶׂה מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד. וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (מִשְׁלֵי י, יב), שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֶחָד פּוֹשֵׁעַ נֶגֶד חֲבֵרוֹ אֵינוֹ מְחָרְפֵהוּ, כִּי אַהֲבָתוֹ מְכַסָּה עַל הַפְּשָׁעִים, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל בְּרִית הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, אֲזַי מְחָרְפֵהוּ, שֶׁמִּשְּׁבִירָה הַנַּ"ל בָּאָה הַחֶרְפָּה. וְחֶרְפָּה הַזֹּאת בְּחִינַת עָרְלַת הַלֵּב בְּחִינַת: "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי" (תְּהִלִּים סט, כא), הִיא בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת. וְהַתִּקּוּן לָזֶה לְקַשֵּׁר הַלֵּב בְּחִינַת וָאו לְהַיּוּד, הַיְנוּ נְקֻדָּה בְּחִינַת צַדִּיק, כִּי בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם נִשְׁאָר אוֹר הַחֶסֶד, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה. וּצְרִיכִין לְהָאִיר הַנְּקֻדָּה לְהַוָּאו בְּחִינַת הַלֵּב, וַאֲזַי נִתְבַּטְּלִין הָאֲהָבוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, כִּי עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר הַרְבֵּה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת כַּנַּ"ל, לְהַוָּאו, שֶׁהִוא בְּחִינַת: "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" (תְּהִלִּים מט, ד), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת, הַזֹּאת וּמְשַׁבֵּר הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ, הַמְשַׁבֵּר אֶת הַלֵּב:

ו.וְגַם צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי הַנְּקֻדָּה הִיא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וּמֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ הַנִּקְרָא וָאו:

ז.וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הַכְּלָלִית בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא נְקֻדָּה שֶׁל כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן צְרִיכִין הַכֹּל מִתְּחִלָּה לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַזֶּה, כִּי קֹדֶם כָּל הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל־יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, לְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין. וְכֵן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד מִנֵּהּ וּבֵהּ, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ הָאֲהָבוֹת רָעוֹת הַיְנוּ עָרְלַת הַלֵּב. וְזֶהוּ "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", כִּי הַתַּאֲווֹת רָעוֹת נִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת כֹּהֵן. כִּי נִתְּנָה כְּהֻנָּה לְאַבְרָהָם אוֹהֲבִי (נְדָרִים ל"ב), וְהִיא שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם, עַל־כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. וּכְשֶׁנִּתְּנָה כְּהֻנָּה לְפִינְחָס נֶאֱמַר לוֹ: "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (בַּמִּדְבָּר כה, יב), כִּי הַכְּהֻנָּה בְּחִינַת אַהֲבָה בְּחִינַת אַבְרָהָם, שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם, הַיְנוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כַּנַּ"ל, שֶׁאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת:

ח.וְלִפְעָמִים מְקַבְּלִין הַנְּקֻדָּה מֵחֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ: