~ תּוֹרָה נט - הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ
א.מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהָרָע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם. וְהָעֵצָה עַל־זֶה הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, אִם הוּא כַּהֹגֶן אוֹ לָאו. וְיוֹכִיחַ וִייַסֵּר אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַזֶּה נִתְלַהֵב הַלֵּב, וְאֵשׁ שֶׁל הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שׂוֹרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ, וְאָז מַכְנִיעַ אוֹתָם גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרְבָן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
ב.זֶה הָאִישׁ הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת, הוּא בּוֹנֶה בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁנּוֹפְלִים מִקְּדֻשָּׁתָם וְאֵינָם מִתְקַיְּמִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ דְּבֵקִים בְּיִרְאָה עַל יָדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְכַּבֵּד מְאֹד עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הָרְחוֹקִים, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מְאֹד נִתְקָרְבִים אֵלָיו:
ג.עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, זוֹכֶה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בִּטּוּל הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת, וְעָלָיו אָמַר הַנָּבִיא: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת" (יְשַׁעְיָה נו, ה), יָד הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה. וָשֵׁם, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ, בִּבְחִינַת: "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ" (יְשַׁעְיָה כו, ח). וְזֶה טוֹב לוֹ בְּוַדַּאי מִבָּנִים וּבָנוֹת, כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים, וְזֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ יְלָדָם, וְהֵמָּה מְרֻבִּים וּמְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ. (וְזֶה שֶׁאָמַר אֶלְקָנָה לְחַנָּה: הֲלֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים (שְׁמוּאֵל־א א, ח), כִּי אֶלְקָנָה זִכָּה אֶת הָרַבִּים כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל, וְעַל־יְדֵי אַהֲבָתָם נַעֲשׂוּ שְׁנֵיהֶם נֶפֶשׁ אַחַת, וְאוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרֵב נִכְלְלוּ גַּם בְּנֶפֶשׁ חַנָּה):
ד.עִקַּר שְׁמִירַת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכַּעַס, כִּי הַכַּעַס פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִכַּעַס, וּכְשֶׁבָּא לְאֵיזֶה כַּעַס הוּא מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְכוֹבֵשׁ כַּעֲסוֹ, זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי־זֶה מַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְזוֹכֶה לְשֵׁם טוֹב, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ, וְזוֹכֶה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ:
ה.כַּעַס מַזִּיק לַעֲשִׁירוּת, וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעַס, יֵדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סְכוּם מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת. וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הָעֲשִׁירוּת הַבָּא עַל־יְדֵי הַכַּעַס, פּוֹגֵם שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַכַּעַס, יִזְכֶּה לַעֲשִׁירוּת וְיַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ, וְיִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב וּלְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וּלְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל:
ו.וְדַע שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְאֵין כֹּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. עַל־כֵּן זֶה הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֶת מִי לְרַחֵק וְאֶת מִי לְקָרֵב:
