~ קכד - לִּפְעָמִים מַגִּיעַ לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁלִּפְעָמִים מַגִּיעַ לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁצָּרִיך שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם דַּיְקָא לְהִתְחַזֵּק בְּזֶה הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת כְּגוֹן לְדַבֵּר שָׁם אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אוֹ דִּבְרֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּפֶּה וּבַלֵּב כְּפִי הָעִנְיָן וְלא יַמְתִּין וְלא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה הַמָּקוֹם מוּכָן לְכָך כְּגוֹן שֶׁלּא בִּמְקוֹם קְבִיעוּת לְתוֹרָה וּתְפִלָּה, רַק בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ וְכַיּוֹצֵא כִּי כְּשֶׁיָּזוּז מִמְּקוֹמוֹ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּפְסֹק וְכֵן מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ רָאִינוּ עִנְיָן כָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁלִּפְעָמִים נִשְׁאָר עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַבַּיִת וְדִבֵּר עִמָּנוּ וְגִלָּה לָנוּ תּוֹרָה נִפְלָאָה וְשִׂיחָה נָאָה מְאד וְגִלָּה דְּרָכִים נִפְלָאִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וְכוּ וְלא רָצָה לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, עַד שֶׁגָּמַר מַה שֶּׁרָצָה וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים