~ רמא - כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם
כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי הַמִּדַּת הַדִּין הָיָה מְכַלֶּה אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל הַמִּדַּת הַדִּין אֵין לָהּ כּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ט) : חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים אֲבָל הָאָדָם יֵשׁ לוֹ כּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי אֶת חֲבֵרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים עַל אָדָם אֶחָד, חַס וְשָׁלוֹם וּבָא אָדָם אַחֵר וְעוֹמֵד וְחוֹלֵק עָלָיו אֲזַי מִדַּת הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ כִּי הֵם רוֹצִים יוֹתֵר שֶׁיִּנְקם בּוֹ הָאָדָם כִּי יֵשׁ לוֹ כּחַ כַּנַּ''ל עַל כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל וּמַשְׁגִּיחַ בְּתִקּוּן הָעוֹלָם הוּא חוֹלֵק לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה עַל צַדִּיק אֶחָד כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעָלָיו מִדַּת הַדִּין כַּנַּ''ל כִּי יִסְמְכוּ עָלָיו שֶׁהוּא יִנְקם יוֹתֵר אֲבָל אַחַר כָּך הוּא עוֹשֶׂה בְּרַחֲמִים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יִסּוּרִים לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק וְזֶה פֵּרוּשׁ (בַּמִּדְבָּר כ''ה) : ''פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְכוּ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְכוּ בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלא כִלִּיתִי'' וְכוּ הַיְנוּ שֶׁפִּינְחָס הֵשִׁיב אֶת חֲמַת ה וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין מִיִּשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֶׁהוּא לָבַשׁ נְקָמָה לִנְקם בָּהֶם עַל כֵּן נִסְתַּלְּקוּ הַדִּינִים כַּנַּ''ל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הַדִּינִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת וְכוּ עַל כֵּן הֵם רוֹצִים יוֹתֵר כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִנְקם כַּנַּ''ל וְזֶה: ''וְלא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי'' הַיְנוּ שֶׁבָּזֶה מוֹדִיעַ לָנוּ הַתּוֹרָה גּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס לְיִשְׂרָאֵל בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתוֹ יִתְבָּרַך וְלָבַשׁ נְקָמָה לִנְקם בָּהֶם שֶׁבָּזֶה עָשָׂה לָהֶם טוֹבָה גְּדוֹלָה וְהַטַּעַם הוּא כִּי ''וְלא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי'' הַיְנוּ שֶׁבְּקִנְאָתִי בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁלִּי, אֵינִי מְכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מִדַּת הַדִּין אֵין בָּהּ כּחַ לְכַלּוֹת כַּנַּ''ל אֲבָל הָאָדָם כְּשֶׁנּוֹקֵם יֵשׁ לוֹ כּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם עַל כֵּן עָשָׂה פִּינְחָס טוֹבָה נִפְלָאָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּמֶּה שֶׁלָּבַשׁ קִנְאָה לִנְקם בָּהֶם כִּי עַל יְדֵי זֶה רָפְתָה מִיִּשְׂרָאֵל כּחַ הַדִּינִים בְּחֹשְׁבָם שֶׁפִּינְחָס יִנְקם בָּהֶם בְּיוֹתֵר כִּי פִּינְחָס הוּא אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ לִנְקם יוֹתֵר לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ''ל וְעַל כֵּן, עַל יְדֵי זֶה הֵשִׁיב פִּינְחָס אֶת חֲמָתִי וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין כַּנַּ''ל אֲבָל בֶּאֱמֶת, פִּינְחָס בְּוַדַּאי הָיָה רַחֲמָן וּבְוַדַּאי אַחַר כָּך הֵקֵל הַדִּינִים מֵעֲלֵיהֶם
כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי הַמִּדַּת הַדִּין הָיָה מְכַלֶּה אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל הַמִּדַּת הַדִּין אֵין לָהּ כּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ט) : חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים אֲבָל הָאָדָם יֵשׁ לוֹ כּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי אֶת חֲבֵרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים עַל אָדָם אֶחָד, חַס וְשָׁלוֹם וּבָא אָדָם אַחֵר וְעוֹמֵד וְחוֹלֵק עָלָיו אֲזַי מִדַּת הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ כִּי הֵם רוֹצִים יוֹתֵר שֶׁיִּנְקם בּוֹ הָאָדָם כִּי יֵשׁ לוֹ כּחַ כַּנַּ''ל עַל כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל וּמַשְׁגִּיחַ בְּתִקּוּן הָעוֹלָם הוּא חוֹלֵק לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה עַל צַדִּיק אֶחָד כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעָלָיו מִדַּת הַדִּין כַּנַּ''ל כִּי יִסְמְכוּ עָלָיו שֶׁהוּא יִנְקם יוֹתֵר אֲבָל אַחַר כָּך הוּא עוֹשֶׂה בְּרַחֲמִים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יִסּוּרִים לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק וְזֶה פֵּרוּשׁ (בַּמִּדְבָּר כ''ה) : ''פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְכוּ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְכוּ בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלא כִלִּיתִי'' וְכוּ הַיְנוּ שֶׁפִּינְחָס הֵשִׁיב אֶת חֲמַת ה וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין מִיִּשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֶׁהוּא לָבַשׁ נְקָמָה לִנְקם בָּהֶם עַל כֵּן נִסְתַּלְּקוּ הַדִּינִים כַּנַּ''ל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הַדִּינִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת וְכוּ עַל כֵּן הֵם רוֹצִים יוֹתֵר כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִנְקם כַּנַּ''ל וְזֶה: ''וְלא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי'' הַיְנוּ שֶׁבָּזֶה מוֹדִיעַ לָנוּ הַתּוֹרָה גּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס לְיִשְׂרָאֵל בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתוֹ יִתְבָּרַך וְלָבַשׁ נְקָמָה לִנְקם בָּהֶם שֶׁבָּזֶה עָשָׂה לָהֶם טוֹבָה גְּדוֹלָה וְהַטַּעַם הוּא כִּי ''וְלא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי'' הַיְנוּ שֶׁבְּקִנְאָתִי בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁלִּי, אֵינִי מְכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מִדַּת הַדִּין אֵין בָּהּ כּחַ לְכַלּוֹת כַּנַּ''ל אֲבָל הָאָדָם כְּשֶׁנּוֹקֵם יֵשׁ לוֹ כּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם עַל כֵּן עָשָׂה פִּינְחָס טוֹבָה נִפְלָאָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּמֶּה שֶׁלָּבַשׁ קִנְאָה לִנְקם בָּהֶם כִּי עַל יְדֵי זֶה רָפְתָה מִיִּשְׂרָאֵל כּחַ הַדִּינִים בְּחֹשְׁבָם שֶׁפִּינְחָס יִנְקם בָּהֶם בְּיוֹתֵר כִּי פִּינְחָס הוּא אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ לִנְקם יוֹתֵר לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ''ל וְעַל כֵּן, עַל יְדֵי זֶה הֵשִׁיב פִּינְחָס אֶת חֲמָתִי וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין כַּנַּ''ל אֲבָל בֶּאֱמֶת, פִּינְחָס בְּוַדַּאי הָיָה רַחֲמָן וּבְוַדַּאי אַחַר כָּך הֵקֵל הַדִּינִים מֵעֲלֵיהֶם
