~ קסא - הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם

הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם כִּי ''הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה'' (דְּבָרִים כ) וְהִנֵּה עֵץ הַמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עָלָיו מַיִם שׁוֹטְפִין אֲזַי הַמַּיִם מְרִימִין וְנוֹשׂאִין אֶת הָעֵץ וְ הַמַּחֲלקֶת נִקְרָא מַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ''ח) : ''סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד''