מאגר ספרי ברסלב

ליקוטי מוהר''ן

419 עמודים · ספרי רבינו
« הקודם עמוד 298 מתוך 419 הבא »
~ ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ

אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ (יְחֶזְקֵאל א) אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זהַר (תִּקּוּן יג, דַף כז). כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: ''אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת'' וְכוּ דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (שָׁם בְּתִּקּוּנֵי זהַר) כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְׁבִין בּוֹ כִּי כִּבּוּי הַנֵּר הוּא עַל יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְער וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעָפְרוּרִיּוּת וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ וּמַתְחִילִין לִדְלק [וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר] וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כ''ז) ''אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ'' שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלך נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד (מ''ר פ פנחס, ומובא בפרש''י שם) וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עַלְמָא (זהַר פִּינְחָס רכא:) וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב לִדְלק וְלִבְער לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב רַב וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל זֶה גַם כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יָכוֹל לִבְער כַּנַּ''ל וְעַל כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ''ל אַך לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאד חוּץ מִן הַמִּדָּה כְּמוֹ כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת (שְׁמוֹת י''ט) : ''פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה'' וְכוּ כִּי בְּמֻפְלָא מִמְּך אַל תִּדְרשׁ (חֲגִיגָה יג) וְאָסוּר לַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ''ל וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זאת (עַיֵּן זהַר פִּינְחָס דַף רכז: וּבְזהַר חָדָשׁ עַל רוּת) וְזֶה בְּחִינַת: אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ''ל הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ כִּי הָרוּחַ צָרִיך לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ''ל.
« הקודם עמוד 298 מתוך 419 הבא »