מאגר ספרי ברסלב

ליקוטי עצות מהדורה בתרא

47 עמודים · ספרי רבינו
« הקודם עמוד 6 מתוך 47 הבא »

@בְּרִית - פְּגָמוֹ וְתִקּוּנוֹא. הַחוֹלַאַת שֶׁל שְׁבִירַת עֲצָמוֹת שֶׁקּוֹרִין "בְּרֶעכִינִישׁ", רַחֲמָנָא לִצְּלַן, בָּא מֵחֲמַת תַּאֲוַת נִאוּף (לקוטי מוהר"ן נ).ב. מִעוּט שֵׁנָה אוֹ רִבּוּי שֵׁנָה מְמַעֲטִין תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, אַךְ שֶׁמַּזִּיקִים לְהַמֹּחַ (שם רנג).ג. עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְתִיקִין שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַמְּגִנֵּי אֶרֶץ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין הַמֹּחִין – עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁגַּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין מְתוּקָה וְטוֹבָה מְאֹד, בִּבְחִינַת "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד וְכוּ'", כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין דַּיְקָא לְסַלֵּק אֶת הַמֹּחַ וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת (לקוטי מוהר"ן תנינא ה).ד. עִקַּר קְדֻשַּׁת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הוּא עַל יְדֵי שְׁמִירָה מִתַּאֲווֹת נִאוּף וּמִמִּקְרֵה לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם (שם ח).ה. מִי שֶׁהוּא רַק חֲכַם אֱמֶת אֲפִלּוּ עַכּוּ"ם, מֵאַחַר שֶׁהוּא רַק חֲכַם אֱמֶת, רָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶצְלוֹ תַּאֲוַת מִשְׁגָּל נֶחְשֶׁבֶת לְתַאֲוָה כְּלָל. וְכֵן מִי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמַת הַנִּתּוּחַ, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְאָס אֶצְלוֹ הַתַּאֲוָה הַזֹּאת בְּתַכְלִית הַמִּאוּס, בִּפְרָט שֶׁהַתַּאֲוָה הַזֹּאת מַפְסֶדֶת וּמַזֶּקֶת לְחַיּוּת הָאָדָם מְאֹד וּמַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, בְּוַדַּאי רָאוּי לְמַעֵט בָּזֶה בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, רַק לְצֹרֶךְ קִיּוּם הַמִּין לְבָד (שבחי הר"ן סי' טז).ו. עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע הוּא בְּתַאֲוָה זֹאת, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בִּתְחִלָּה שֶׁכָּל מְגַמָּתוֹ וִיגִיעָתוֹ יִהְיֶה רַק לְשַׁבֵּר בָּרִאשׁוֹנָה הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית הַזֹּאת. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, לֹא דַי שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ עַד שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה לָזֶה כְּלָל, כִּי אִם אַדְּרַבָּה גַּם הַזִּוּוּג הַמֻּכְרָח לְצַדִּיק הָאֱמֶת קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד, וְיֶשׁ לוֹ יִסּוּרִין מִזֶּה כְּמוֹ יִסּוּרֵי תִּינוֹק בִּשְׁעַת מִילָה וְיוֹתֵר מִזֶּה עוֹד. וְכָל אָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, כִּי הוּא דָּבָר פָּשׁוּט, וּמַדְרֵגַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּעִנְיָן זֶה גְּבֹהָה עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר (שם יז).ז. מִי שֶׁזָּכָה לְזַכֵּךְ עַצְמוֹ מִתַּאֲוָה זוֹ, עַד שֶׁאֶצְלוֹ אִישׁ וְאִשָּׁה שָׁוִין וְאֵין לוֹ שׁוּם צַד פַּחַד וַחֲשָׁשׁ כָּל שֶׁהוּא מֵהִרְהוּרֵי אִשָּׁה – זֶה אֵינוֹ מִתְיָרֵא וְאֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד גַּם מִמַּלְאָךְ. עַיֵּן פְּנִים (שם יח).ח. אַף עַל פִּי שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן הִיא תַּאֲוָה גְרוּעָה מְאֹד וְהִיא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בְּתַאֲוַת מִשְׁגָּל (שיחות הר"ן קטו).ט. לְעִנְיַן הַפְּגָם שֶׁל מִקְרֵה לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הַתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן לָזֶה הוּא מִקְוֶה. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא; אֲפִלּוּ אִם לֹא יוּכַל לִטְבֹּל בַּבֹּקֶר, עַל כָּל פָּנִים יִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֲפִלּוּ לִפְנוֹת עֶרֶב. וְטוֹב מְאֹד לִטְבֹּל תֵּכֶף מִיָּד אַחַר שֶׁקָּרָה

לוֹ הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם. וּלְעִנְיַן הַתִּקּוּן הַנִּפְלָא שֶׁל אֲמִירַת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַמְבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" – בְּוַדַּאי מִי שֶׁיּוּכַל לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה וְאַחַר כָּךְ יֹאמְרֵם, מַה טּוֹב; אַךְ אֲפִלּוּ אִם הוּא אָנוּס שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִטְבֹּל, אַף עַל פִּי כֵן אִם יֹאמְרֵם הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד. וְאִם יֹאמְרֵם בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי – בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, אַךְ גַּם הָאֲמִירָה בְּעַצְמָהּ מְסֻגָּל מְאֹד (בהקדמה לתיקון הכללי ובשיחות הר"ן קמא).י. עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת מִשְׁגָּל הוּא רַק מֵחֲמַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה. וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְתוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לָצֵאת מִשָּׁם, צְרִיכִין בֶּאֱמֶת לִצְעֹק עַל זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצוֹעֲקִין וְצוֹעֲקִין וְצוֹעֲקִין וְכוּ'. וּבְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין לְהָאָדָם בְּעִנְיָן זֶה – בֶּאֱמֶת דַּי לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יַחְשֹׁב וְלֹא יְבַלְבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בְּעִנְיָן זֶה, לֹא קֹדֶם וְלֹא אַחַר כָּךְ (שיחות הר"ן קכט).

« הקודם עמוד 6 מתוך 47 הבא »