@מְנִיעוֹתא. כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא וְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּמִסְּתָמָא יֶשׁ לוֹ עַל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת וְסִכְסוּכִים וּבִלְבּוּלִים וְעִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן; וּכְשֶׁזּוֹכִין לְשַׁבֵּר כָּל הַנַּ"ל וְלִגְמֹר הָעֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִכָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וּמִכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחָשַׁב וְשֶׁעָשָׂה קֹדֶם שֶׁגָּמַר הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, מִכָּל זֶה נַעֲשֶׂה דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה בַּקְּדֻשָּׁה, וְהַכֹּל נִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי כְּשֶׁזּוֹכִין לְדַלֵּג וְלִקְפֹּץ עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְזוֹכִין לִגְמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְד

ָּא טוֹבָה!ב. כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן בִּשְׁלֵמוּת, לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל מְּנִיעוֹת, אֲזַי אַחַר כָּךְ נִתְהַפְּכִין כָּל הַמּוֹנְעִים לְעוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים, וּמִכָּל הַמְּנִיעוֹת עַצְמָם נַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ עֵזֶר וְסִיּוּעַ לְהָאָדָם לָבוֹא אֶל תַּכְלִית מְבֻקָּשׁוֹ הַטּוֹב (סיפורי מעשיות).ג. כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְכֵן לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אָסוּר לוֹ לְהַעֲמִיד עַל נִסָּיוֹן: אִם יִתְנַהֵג עִמּוֹ כְּסֵדֶר בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת, אָז יֵדַע כִּי הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְאִם לָאו לָאו, כִּי אוּלַי אַדְּרַבָּא זֶה הוּא בְּעַצְמוֹ הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּתְנַהֵג עִמּוֹ אָז שֶׁלֹּא כְסֵדֶר וְיִזְדַּמְּנוּ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, וְהוּא לֹא יַשְׁגִּיחַ עַל זֶה כְּלָל וִישַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְאָז דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בִּשְׁלֵמוּת (שם).