מאגר ספרי ברסלב

ליקוטי עצות מהדורה בתרא

47 עמודים · ספרי רבינו
« הקודם עמוד 14 מתוך 47 הבא »
@הִתְחַזְּקוּתא. לִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו מֵחֲמַת שֶׁמִּתְגַּבֵּר אָז עָלָיו הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכְנֹס לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וְחוֹזֵר לְאָחוֹר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁהָאָדָם סָמוּךְ מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנֹס, אֲזַי הֵם מִתְפַּשְּׁטִים עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. עַל כֵּן צְרִיכִין אָז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל נֶגְדָּם לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו, רַק לְהִתְחַזֵּק

מְאֹד לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִכְנֹס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ מְאֹד. וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהֵעָתְקוּת שֶׁהָאָדָם נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִין וְנִתְקַשְּׁרִין וּבָאִים לְעֶזְרָתוֹ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה דֹחַק וְעֵת צָרָה חַס וְשָׁלוֹם. וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים עָלִים, שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים; וּמִסְּתָמָא בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה שָׁנִים בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר. וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵה שְׂרֵפָה שֶׁקּוֹרִין: 'אוּרְמַאטְיֶע'. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא (ליקו"מ תנינא סי' מח).ב. צָרִיךְ הָאָדָם לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, וְיִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ הַמְרֻבִּים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר – הֶעָבַר אַיִן, וְהָעִקָּר מִכָּאן וּלְהַבָּא לֹא יַעֲשֶׂה עוֹד, וְיִהְיֶה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים, הֵן בְּמַעֲשֶׂה, הֵן בְּמַחֲשָׁבָה, כִּי גַּם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הוּא גַם כֵּן עֲשִׂיָּה, כִּי גַּם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה יֵשׁ מַחֲשָׁבָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל, וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ מִמֵּילָא, אַל יָחוּשׁ וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְדַע כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל זֶה הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהַבְּחִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ שֶׁהָיָה בָּהֶם מִקֹּדֶם, וְעַכְשָׁו הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה, הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּמַחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל, זֶהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה (שם מט).ג. כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל מֵעִנְיַן הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת עַד אֵין שִׁעוּר, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹר עַל הָאָדָם קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁגַּם עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים עָבַר עֲלֵיהֶם כָּל זֶה, וְהָעִקָּר לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאֹד שֶׁיֹּאחַז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְעוֹלָם וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, וְלֹא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם יַעַבְרוּ עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, כָּל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה מִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל. וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק עַתָּה הוּא מַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם תָּמִיד; וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד.ד. כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל וּמַעְתִּיר וּמַפְצִיר הַרְבֵּה, זֶה זְמַן רַב כָּל כָּךְ, שֶׁיִּזְכֶּה

לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מִסְתַּכְּלִין עָלָיו כְּלָל וְאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, רַק אַדְּרַבָּה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת, וּכְאִלּוּ אֵין רוֹצִין בּוֹ כְּלָל וּכְלָל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וּמַרְפֶּה עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, חַס וְשָׁלוֹם – אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, עַל שֶׁהִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחוּם וְחַנּוּן וְכוּ' וּבְוַדַּאי רוֹצֶה לְקָרְבוֹ וְכוּ'. עַל יְדֵי כֵן צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְחַזֵּק בְּדַעְתּוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל.ה. כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה יוֹתֵר לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה', מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וּמִתְגָּרֶה בּוֹ בְּיוֹתֵר. כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַנִּלְחָמִים זֶה בָּזֶה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּנֶגְדּוֹ. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר בְּהָאָדָם, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָרַע רוֹאֶה שֶׁהִתְחִיל אֵיזֶה טוֹב לְהִתְעוֹרֵר בָּאָדָם, וַאֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּנֶגְדּוֹ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר זֶה, וּבְתַחְבּוּלוֹת יַעֲשֶׂה מִלְחָמָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרַע בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּכָל פַּעַם.ו. לִפְעָמִים נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁרָחוֹק הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, לְפִי גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ לִמְשֹׁךְ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְיִהְיֶה מְרֻצֶּה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו גַּם בְּלֹא עוֹלָם הַבָּא; וַאֲפִלּוּ אִם נִרְאֶה לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גֵּיהִנֹּם, ח"ו – יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ תָּמִיד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, לַחְטֹף וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ תוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.ז. אֲפִלּוּ אִם אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁמְּיַחֵל עֲדַיִן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ עַצְמוֹ מְאֹד בְּזֶה לְבַד גַּם כֵּן, בִּבְחִינַת "חִזְקוּ וְאַמְּצוּ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'", וְאַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵין רָעָה גְדוֹלָה מִנְּפִילָה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי אֶת חֲבֵרוֹ בְּקַל יוֹתֵר לְחַזְּקוֹ מִלְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, כִּי אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ וְכוּ'. וּכְשֶׁיִּזְכֶּה לִבְלִי לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵעֲבוֹדָתוֹ, רַק אַדְּרַבָּה יְחַזְּקוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת, וִיחַיֵּיהוּ וִישִׁיבֵהוּ בְּכָל מִינ

ֵי דִבּוּרִים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ – עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה גַּם הוּא לַחֲזֹר וְלָשׁוּב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם עַל יְדֵי זֶה (שיחות הר"ן סימן קכ).ח. לְעִנְיַן קְצָת אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְקָרְבִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּךְ מִתְרַחֲקִין, וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם הַהִתְקָרְבוּת שֶׁלְּפִי שָׁעָה יָקָר גַּם כֵּן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, חַס וְשָׁלוֹם (שם קכג).
« הקודם עמוד 14 מתוך 47 הבא »