ו. דִּבֵּר פַּעַם אַחַת מֵהַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה שֶׁגִּלָּה אַדְמוֹ"ר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ הַזֶּה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָרַבִּים (כְּמוֹ עַכְשָׁו הִיא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָרַבִּים לְהַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל בֹּקֶר), וְאוֹדוֹת הַפְּחָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, אָמַר שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת שְׁלַח בְּעִנְיַן הֲלִיכַת כָּלֵב לְחֶבְרוֹן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת, ולא נִתְיָרֵא מֵהָעֲנָקִים, וְאִיתָא שָׁם עַל זֶה מָאן דְּאִיהוּ בְּדוֹחְקָא לא אִיסְתַּכֵּל מִדֶּי, כָּךְ כָּלֵב בְּגִין דַּהֲוֵה בְּדוֹחְקָא לֹא אִיסְתַּכֵּל מִדֶּי וְאָתֵי לִצְּלָאָה עַל קִבְרֵי אֲבָהָן וְכוּ', וְכֵן כָּל אָדָם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמְחַשֵּׁב בְּעַצְמוֹ הֵיטֵב שֶׁכְּהֶרֶף עַיִן יִפְרְחוּ יָמָיו וְיִצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִכָּל מַעֲשָׂיו וְא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר וְכוּ' מִי שֶׁמְּחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל זֶה בְּוַדַּאי לא יַבִּיט עַל שׁוּם מְנִיעָה מֵהַפְּחָדִים וְכַיּוֹצֵא, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין בָּזֶה שׁוּם פַּחַד כְּלָל כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאִם הָיָה מְשַׁלְּחוֹ יְחִידִי בַּלַּיְלָה לַשָּׂדֶה ולא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְשׁוּם דָּבָר, וְאָמַר זֹאת עַל כָּל אָדָם שֶׁאֵין לִפְחֹד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר (כִּי שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין בִּפְרָט מִצְוָה כָּזֹאת):
