רפ
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים הֵם נָעִים וְנָדִים בַּדֶּרֶךְ, אָמַר שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת נִדָּחוֹת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְעַלּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נָע וָנָד וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת נָע וָנָד. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא נָע וָנָד בְּבֵיתוֹ. הַיְנוּ, מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּבֵיתוֹ זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת נָע וָנָד:
