יח
פַּעַם אֶחָד סִפַּרְנוּ עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַדְפָּסַת סְפָרִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ נִתְרַבּוּ מְאֹד בַּעֲלֵי מַדְפִּיסִים וְהֵם מַדְפִּיסִים בְּכָל פַּעַם סְפָרִים הַרְבֵּה מְאֹד מֵרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים. וְקָפְצוּ עֲלֵיהֶם זְבִינָא מְאֹד כִּי הַכֹּל קוֹנִים סְפָרִים עַכְשָׁו וְכוּ'. וְאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל', עַל־כֵּן מַדְפִּיסִים סְפָרִים הַרְבֵּה וְכָל אֶחָד קוֹנֶה סְפָרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ סְפָרִים בְּיַד כָּל אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה עַל יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַנִּמְצָאִים בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַאֲפִלּוּ בְּיַד חַיָּט וְכַיּוֹצֵא נִמְצָאִים עַכְשָׁו סְפָרִים וְכָל אֶחָד חוֹטֵף וְקוֹנֶה סְפָרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה סְפָרִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּדֵי שֶׁלֹא תּוּכַל הַתּוֹרָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ עַל יְדֵי זֶה. אֲבָל זֶה אֵין יוֹדְעִים, שֶׁכְּשֶׁאֵין לוֹמְדִים הַתּוֹרָה אֵין מוֹעִילִים הַסְּפָרִים כְּלָל, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נָפַל לִמּוּד הַתּוֹרָה מְאֹד וְהַלִּמּוּד הוּא מֻעָט מְאֹד עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים (הַיְנוּ כִּי מַה יּוֹעִילוּ הַסְּפָרִים הָרַבִּים שֶׁלֹא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹמְדִים אוֹתָהּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים):