מאגר ספרי ברסלב

שיחות הר''ן

315 עמודים · ספרי רבינו
« הקודם עמוד 249 מתוך 315 הבא »

רמט
אֶחָד עָמַד לְפָנָיו בִּכְפָר וּשְׁמוֹ וְכוּ'. וְהָיָה מְקֻבָּל גָּדוֹל וְלַמְדָן. אֲבָל דַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁהָיָה בְּכַעַס תָּמִיד עַל פּוֹעֲלָיו וּמְשָׁרְתָיו וְכַיּוֹצֵא, וְהִכָּה אוֹתָם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. עָנָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר: מִפְּנֵי מַה כְּתִיב "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'"? מַדּוּעַ רַע וְלא רָשָׁע? אַךְ מִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה זוֹ שֶׁל עֵר חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַע תָּמִיד (שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בֵּייז), דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא אִישׁ רַע וּבְכַעַס תָּמִיד. וְלא אָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יוֹתֵר. וְתֵכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ הַנַּ"ל דִּבּוּרִים אֵלּוּ, נִזְדַּעְזַע לַאֲחוֹרָיו וְנָפַל עָלָיו רֶתֶת וְזִיעַ וּפַחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וְכָפַף קוֹמָתוֹ. וְלא הָיָה יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ ראֹשׁוֹ. וְלא הָיָה יָכוֹל עוֹד לַעֲמֹד כְּלָל לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְנִשְׁמַט מִן הַבַּיִת אֶל הַחוּץ וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת וּבָכָה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאֹד בְּדִמְעוֹת שָׁלִישׁ. וּבִקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד מְהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאַחַר כָּךְ רָאָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁמֻּנָּח אֶצְלוֹ עַל הַקּוֹרָה סֵפֶר. וְשָׁאַל אֵיזֶה סֵפֶר הוּא. וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא סֵפֶר קַבָּלָה. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לִלְמֹד קַבָּלָה וְכוּ'. אַחַר כָּךְ נָסַע אַחֲרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּכְשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ חָזַר בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה וּבָחַר לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד וְיָשַׁב שָׁם וְעָסַק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. אַךְ אַחַר כָּךְ חָזַר לְכַעֲסוֹ. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְהַמְלַמֵּד הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשֵׁב אֶצְלוֹ עוֹד, כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה אֶצְלוֹ טוֹב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר עַל יָדְךָ לִפְעָמִים שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָזַר לְרֹעַ כַּעַס כַּנַּ"ל הָיָה לוֹ קְטָטָה עִם מְשָׁרְתוֹ וְלא רָצָה לְשַׁלֵּם לוֹ. וְעָמַד הַמְשָׁרֵת וְהָלַךְ רַגְלִי מִן הַכְּפָר אֶל הָעִיר לִמְקוֹם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּקֻבְלָנָא רַבָּה עָלָיו. וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָלָיו מְאֹד מְאֹד. אַחַר כָּךְ הִתְחִיל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַמְשָׁרֵת, וְאָמַר לוֹ: מַה לַּעֲשׂוֹת, הֲלא הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם לְךָ וְכוּ'. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה לְסַפֵּר וְכוּ':וּבֶאֱמֶת אִם נִרְצֶה לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם אֲנָשָׁיו אֲפִלּוּ מַה שֶּׁעָבַר עִם הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְלא תִּמָּלֵא הָאֹזֶן מִשְּׁמוֹעַ.

וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּהְיֶה כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאֲנָשָׁיו, שֶׁמִּכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְסַפְּרוּ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת. וּמִי שֶׁהָיָה רָגִיל לִפְנֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה, הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וְעִקַּר הַחִדּוּשִׁים וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁרָאִינוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הוּא רַק בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס אֶחָד אֶצְלוֹ וְרָצָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף נֶהְפַּךְ מִיָּד לְאִישׁ אַחֵר מַמָּשׁ. וְעֹצֶם הַיִּרְאָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהִכְנִיס בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו, אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אִלּוּ כָּל הַיַּמִים דְּיוֹ וְכוּ'. כִּי לא נִרְאָה כָּזֹאת וְלא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁיְּעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן:

« הקודם עמוד 249 מתוך 315 הבא »