רעא
אָמַר: הֲלא הַחֶנְוָנִי דַּרְכּוֹ לְהַקִּיף בְּהַקָּפָה, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְאַחַר זְמַן, וּמַדּוּעַ לא יֹאמַר הָאָדָם אֵיזֶה קַפִּיטְלֶיךְ תְּהִלִּים אוֹ לִלְמֹד אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר מִצְווֹת, וְיִהְיֶה מֻנָּח וּמוּכָן אֶצְלוֹ לְעֵת הַצֹּרֶךְ?! כִּי יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָזֶה, שֶׁיִּגְבֶּה שְׂכָרוֹ וּפְעֻלָּתוֹ. (לֹא יְהֵא שֶׁנּוֹתֵן הַחֶנְוָנִי (נ"א) וּמַדּוּעַ לא יְהֵא כְּהַחֶנְוָנִי שֶׁנּוֹתֵן סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה וְכוּ'?! ולְא שָׁמַעְתִּי שִׂיחָה זוֹ בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ רַק מִפִּי אַחֵר. וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁהָיָה בָּזֶה שִׂיחָה נָאָה וְלא זָכִיתִי לְשָׁמְעָהּ:
