פְּרִישׁוּת
חֵלֶק שֵׁנִי
א. אָדָם הַמִּתְנַהֵג בִּפְרִישׁוּת וְאַחַר-כָּךְ חוֹזֵר מִפְּרִישׁוּתוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוָה נוֹסֶפֶת מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ קֹדֶם פְּרִישׁוּתוֹ.
ב. הַפְּרִישׁוּת מֵבִיא שׂבַע.
ג. פְּרִישׁוּת מִתַּשְׁמִישׁ חָשׁוּב כְּמוֹ תַּעֲנִית.
ד. חוֹלַאַת שֶׁל רְקִיקַת דָּם בָּא, עַל-יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל עוֹנָה שֶׁל לֵיל טְבִילָה.