חֵן
א. עַל-יְדֵי צְדָקָה זוֹכֶה לְחֵן.
ב. עַל-יְדֵי שִׁפְלוּת זוֹכֶה לְחֵן.
ג. לְחֵן יַכְנִיס אוֹרְחִים.
ד. גַּם יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִמַּאַכְלֵי אִסּוּר, וְיִשְׁמֹר אֶת פִּיו מִדִּבּוּר אָסוּר.
ה. מִי שֶׁמְּפַזֵּר מְעוֹתָיו בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ רַב לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, עַל-יְדֵי-זֶה יִמְצָא חֵן.
ו. כְּשֶׁתַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתֶיךָ, תִּמְצָא חֵן.
ז. עַל-יְדֵי תּוֹכָחָה תִּשָּׂא חֵן.
ח. שֶׁמֶן-זַיִת מְסֻגָּל לְחֵן.
ט. סְגֻלָּה לְחֵן תִּכְתֹּב עַל קְלַף, כֶּסֶף וְזָהָב חֶסֶד וֶאֱמֶת אַלּוּף.
י. עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה מִתַּלְמִיד-חָכָם תִּזְכֶּה לְחֵן.
יא. דִּבּוּרִים הַיּוֹצְאִים בְּנִיחוּתָא נִתְקַבְּלִים אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם.
יב. יֵשׁ דָּגִים שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְחֵן.
יג. עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּדֶּרֶךְ נוֹתֶנֶת חֵן.

חֵלֶק שֵׁנִי
א. כְּשֶׁאָדָם בָּא לְעִיר לָדוּר, יִשְׁלַח בָּשָׂר לַעֲנִיֵּי הָעִיר, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי שָׂרֵי הָעִיר.