מָסוּר
א. מִי שֶׁאוֹמֵר מְסִירוּת עַל חֲבֵרוֹ, לְסּוֹף שֶׁיְּהֵא מְטֻלְטָל, וְשׂוֹנְאִים קָמִים עָלָיו, וְרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ מַה שֶׁרָצָה לִרְאוֹת עַל חֲבֵרוֹ, וְכָל הַנִּסְמָכִין עָלָיו נוֹפְלִים, וּמִשְׁפַּחַת הַנִּרְדָּף לוֹקְחִין גְּדֻלָּתוֹ.
ב. מִי שֶׁמּוֹסֵר אֶת הַצַּדִּיק, יוֹרֵד מִנְּכָסָיו.
ג. מֻתָּר לַהֲרֹג אֶת הַמָּסוּר.
ד. אָסוּר לִמְסֹר אֲפִלּוּ אֶת הָרָשָׁע לַהֲרִיגָה.
