קברי הצדיקים – שגרירות של האין סוף
ל׳ באדר א׳ תשע״ט
כשהצדיק נפטר יש לו כוח לפעול ולעזור לאדם שבא אליו, יותר מאשר היה לו כשהוא היה בחיים. תארו לכם שהייתם באים לצדיק חי בגוף, והייתם מקבלים ממנו עצה והדרכה והשראה ורק לראותו ולפגוש אותו, איזה כוח זה נותן לאדם. אז אומרים חז"ל: "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", כלומר שלבוא לקבר של הצדיק זה יותר מאשר לבוא אליו.
יש אנשים שהמושג הזה, "קברי הצדיקים", זר להם. הם לא מבינים מה העניין וגם מרגישים לא נוח עם זה. נוסעים, עומדים ליד איזה אבן ומתפללים שם. מה זה בכלל אומר?
ובכן, רבי נחמן, כמו כל הצדיקים, איננו רעיון מופשט, מישהו שחי פעם וכעת איננו איתנו עוד.
"צדיקים אפילו במיתתם נקראים חיים", כותבים חז"ל. יותר מזה כותב הזוהר הקדוש: "הצדיקים שכיחים בעולם הזה אחר פטירתם יותר מאשר בחייהם".
הצדיקים – מלווים אותנו. זכותם – מגינה עלינו, רוחם – פועמת בנו. כאשר אנו לומדים את דבריהם, כאשר אנו מנסים לגלות נאמנות לשיטתם – רוחם מתגלה וחופפת על חיינו.
הצדיקים, החיים לעולם, גם כשהם נפרדים מגוף הבשר, נמצאים איתנו תמיד. נוכחותם מורגשת ופועלת גם בעולם הזה ממש, ובפרט במקום הגשמי בו טמון גופם, בקברם אשר בעולם הזה, כאשר נראה להלן ממקורות יהודיים מגוונים.
פסוק בספר במדבר מדבר על המרגלים שנכנסו לארץ ישראל: "ויעלו בנגב ויבוא עד חברון" שנים עשר המרגלים שמשה רבינו שלח לרגל את הארץ נכנסו דרך הנגב והגיעו לחברון. שואלת הגמרא במסכת סוטה: מדוע כתוב "ויעלו" (בלשון רבים) ואחר כך "ויבוא" (בלשון יחיד)? ומתרצת הגמרא: "אמר רבא: מלמד שפרש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי האבות". כלב בן יפונה, אחד משנים עשר המרגלים, הלך למערת המכפלה בחברון, שם קבורים אבות עם ישראל אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה ולאה, ושם הוא התפלל: "אבות העולם, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים".
כלב בן יפונה חשש שילכד בעצתם הרעה של המרגלים שדיברו בגנות הארץ. לאן הוא הלך, היכן הוא חשב שהכי כדאי לבקש רחמים? בקברי הצדיקים.
גם בהלכה מופיע המנהג להשתטח על קברי הצדיקים: "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת ביותר" ("משנה ברורה" בהלכות ראש השנה סעיף תקפ"א). כשאדם מתפלל הקדוש ברוך הוא תמיד שומע אותו, אבל את כל אחד בודקים – לפי הזכויות שלו, לפי החשבונות שלו, האם הוא מתפלל מכל הלב? האם הוא כנה? האם הוא רציני? האם הוא ראוי שיענו לו?
לכל תפילה הקדוש ברוך הוא רוצה להיענות, אבל מידת הדין מקטרגת.
בקברי הצדיקים זה סיפור אחר. "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת ביותר".
וכן כותב רבי נחמן בספר המידות: "על ידי השתטחות על קברי צדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך"!
רק ה' יודע כמה אנו זקוקים לחסד חינם הזה.
ועוד בעניין זה כותב "מגן האלף": "זכות גדול הוא להשתטח על קברי הצדיקים וטוב ומועיל מאוד הדבר הזה, שעל ידי זה יכולים לזכות לתשובה שלמה, ולהינצל מכל הצרות בגשמיות וברוחניות".
גם הגאון מוילנא כותב על מעלת ההשתטחות: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה – בקברי צדיקים" (מופיע בספר "הלשם" חלק ד').
אין לנו בית מקדש. אנו רוצים לזכות להשראת שכינה. רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא. איפה המקום? אומר הגאון מוילנא – בקברי צדיקים!
כל האמור הוא לאו דווקא בארץ ישראל, כי אם גם בחו"ל. וכך מובא באחד מגדולי הפוסקים ה"שדי חמד" (מערכת ישראל אות א'): "מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים, מצד שהיא מצווה רבה". וכן מובא גם במשנה ברורה (סימן תקס"ח סעיף י' שערי תשובה סעיף קטן כ' דיבור המתחיל "בהליכה"): "בשם "פרי הארץ" – אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי הצדיקים בחו"ל – שרי לילך אדעתא לחזור (מותר ללכת על מנת לחזור".
אם אדם חולה מאוד ויש איזה פרופסור גדול בארה"ב שצריך הרבה כסף לנסוע אליו להתרפא והוא מומחה בעל שם עולמי – אז בוודאי לא הייתה מתעוררת השאלה: "האם לנסוע לחו"ל או לא לנסוע". ברור שאני חייב לנסוע. אני הרי חייב להציל את חיי.
ובכן על זה הרי בדיוק מדובר כאן – ישנו פרופסור גדול, פרופסור של כל מחלות הנפש הקשות שאנו חולים בהן – ייאוש, עצבות, גאווה, ריקנות, שעמום, שטחיות, בדידות. והוא מבטיח לטפל, ולעשות ניתוח פרטי לכל אחד, אז ודאי שאנו צריכים למהר ולהגיע לשם.
ומדוע דווקא לשם? הלא יש לנו, ברוך ה' הרבה קברי צדיקים בארץ הקודש?
תיקון מיוחד במינו, הקשור לאמירת "תיקון הכללי", הבטיח רבי נחמן דווקא למי שיאמרם במקום קבורתו באומן. וזו הבטחתו בפני שני עדים שייחד לשם נתינת תוקף להכרזתו: "גם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קיברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהילים הנ"ל וייתן פרוטה (כלומר אפילו מטבע קטן) לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו" (שיחות הר"ן קמ"א).
מי עוד בעולם הבטיח לנו כזו ישועה ותיקון?
ומי שהבטיח, הוא גם בעל כוח גדול עד מאד.
"ואמר לאחד, שהכוח שהיה לדוד המלך עליו השלום לומר שמונה פעמים "אבשלום בני, בני"… (שמואל ב' י"ט א') ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהינום והכניסו לגן עדן, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (מסכת סוטה י') זה הכוח יש לו גם כן. שהוא יכול זאת גם כן, להעלות בדיבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהינום ולהכניסו לגן עדן" (חיי מוהר"ן רח"צ).
אבשלום, בנו של דוד המלך, תכנן מרד מתוחכם ומרושע. בלי שאביו ישים לב, הלך וגייס אנשים מתוך כוונה למרוד בו ולרצוח אותו. היעלה על הדעת שפל מדרגה כזה? איזה גיהינום מגיע לבן שרוצה לרצוח את אביו? מה עוד שאביו הוא המשיח, הגואל של עם ישראל. ואם כן לרצוח אותו פירושו של דבר הוא לרצוח את כל עם ישראל, להרוס את הסיכוי לגאולה, לעולם מתוקן. האם יש איזה מקום בגיהינום שמתאים לו? שיספיק לו? יש להניח שלא.
חז"ל אומרים שאחרי שאבשלום נהרג הוא ירד באותה השעה למדור הכי נמוך, המדור השביעי של הגיהינום. ויש להניח שהוא נידון להיות שם יותר משעה קלה…
אבל דוד המלך בכה וקונן על בנו: "ויעל על עליית השער ויבך, וכה אמר בלכתו: בני אבשלום, בני, בני אבשלום, מי ייתן מותי אני תחתיך אבשלום, בני, בני" (שמואל ב' י"ט א')
חז"ל אומרים שעל ידי שמונה פעמים שהזכיר דוד את בנו בפסוק זה הוציאו משבע מדורי גיהינום ובשמינית הכניסו לגן עדן!
כמה זמן לוקח להגיד שמונה פעמים "בני"? 5 שניות, מקסימום 10 שניות.
זה הזמן שלקח לדוד המלך להוציא את בנו מגיהינום הכי נמוך והכי שפל ולטהרו באופן מושלם, להכניסו ישר לגן עדן. ובכן רבינו אומר: "הכוח שהיה לדוד המלך בדיבור פשוט להוציא את האדם משבע מדורי גיהינום ולהכניס לגן עדן – גם לי יש את הכוח הזה".
אז לאיזה גיהינום שלא הגענו, לאיזה תחושה רעה ושלילית שבעולם, לאיזה מדרגה שפלה ונמוכה, לאיזה אטימות הלב או קהות המוח, לאיזו בדידות וריקנות – רבינו אומר: "אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו".
ולא ניסע???
כשהצדיק נפטר יש לו כוח לפעול ולעזור לאדם שבא אליו, יותר מאשר היה לו כשהוא היה בחיים. תארו לכם שהייתם באים לצדיק חי בגוף, והייתם מקבלים ממנו עצה והדרכה והשראה ורק לראותו ולפגוש אותו, איזה כוח זה נותן לאדם. אז אומרים חז"ל: "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", כלומר שלבוא לקבר של הצדיק זה יותר מאשר לבוא אליו.
רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות (הלכות נזיקין ג' סעיף ח') את דברי חז"ל: "גדולים צדיקים במיתתם, יותר מבחייהם". לאיזה עניין הם יותר גדולים? "והם מתקנים נשמות ישראל במיתתן יותר מבחייהם". הגדולה שלהם היא, שהם יכולים לתקן נשמות ולעזור לנשמות יותר מאשר הם היו מסוגלים לעשות כשהם היו בחיים "ומכניעים הסיטרא אחרא (הצד האחר, כוחות הטומאה) והקליפות הנאחזים בנשמות הנפולות בעוונותיהם. כי הצדיקים מכניעים ומבטלים אותם במיתתם יותר מבחייהם בבחינת "והיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו", שהצדיק האמת, מנהיג הדור האמיתי, ממית שונאי הקדושה והקליפות והסיטרא אחרא במותו יותר מבחייו".
כשהצדיק נפטר יש לו כוח לפעול ולעזור לאדם שבא אליו, יותר מאשר היה לו כשהוא היה בחיים. תארו לכם שהייתם באים לצדיק חי בגוף, והייתם מקבלים ממנו עצה והדרכה והשראה ורק לראותו ולפגוש אותו, איזה כוח זה נותן לאדם. אז אומרים חז"ל: "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", כלומר שלבוא לקבר של הצדיק זה יותר מאשר לבוא אליו.
למה כוחו גדול יותר? מה הסיבה לזה? "כי התיקון", אומר רבי נתן בליקוטי הלכות, "דווקא על ידי הגוף של הצדיק שנשאר בזה העולם, כי הצדיק גם בעת מיתתו והסתלקותו ממש אינו מסתלק לגמרי חס ושלום, כי עדיין נשאר בהעלם חיות נפלא בתוך גופו הקדוש והנורא שהוא בחינת "הבלא דגרמי" ("הבל" וחיות רוחנית שנותרת בעצמותיו של הצדיק) כי "צדיקים במיתתן קרויים חיים", כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה במסכת ברכות. כי גם אחרי הסתלקותו מקושר ומיוחד בחינת חיות גופו בעצם חיות דקדושה, ומקושר ומיוחד כל חיותו עד לעילא לעילא, ואז הוא עוסק בתיקון נפשות ישראל יותר מבחייו, מחמת שאז עולה בכל פעם למדרגות גבוהות ונפלאות ונשגבות כל כך, עד שיכול לתקן הכל.
וזה בחינת מעלת קברי הצדיקים האמיתיים, כי שם על קברו שורה השארת נפשו הקדושה כמבואר בכתבי האר"י ז"ל, ועל ידי זה יכולים הכל להתקן, שיש שפגמו כל כך, בפרט עתה בדורות הללו, שאי אפשר להם להיתקן כי אם על ידי כוח הצדיקים שוכני עפר, שעל ידי שבאים על קבריהם הקדושים על ידי זה יכול גם הוא להיתקן".
אדם רגיל מן השורה כשהוא נפטר – הנשמה שלו עולה לאן שהיא עולה ויש כל מיני תהליכים של טיהור וניקיון, שהנשמה שלו צריכה לעבור עד שהיא גומרת את כל הניקיון הזה והיא מגיעה לעולם הנשמות. שם היא ממתינה. באותו זמן הגוף, מאחר שיש לו עבירות, הוא פגום ולכן גם הוא צריך להתנקות. דרך ההתנקות של הגוף היא, שהוא בלה וכלה בעפר ולאחר מכן גם הוא נמצא בהמתנה. כלומר חלק הקטן שנשאר מן הגופניות שנקרא "עצם הלוז", נשאר וגם הוא ממתין. למה ממתינים הנשמה והגוף? הם ממתינים לפגישה המחודשת. הפגישה המחודשת היא תחיית המתים. לאחר שכל העולם הזה יעבור את כל התיקונים שלו וכל הנשמות יעברו את כל התיקונים שלהן, הקדוש ברוך הוא יברא את הגופים מחדש ואלו יהיו גופים מתוקנים ומזוככים שאליהם תחזורנה הנשמות, ואז יחיו יחד לנצח בעולם הבא.
נמצא, כאשר מגיעים לקבר של אדם רגיל, מה יש שם? יש שם, במקרה הטוב "תמצית גוף", חתיכת עצם קטנה, שריד פעוט שמחכה להבנות מחדש. אבל הנשמה לא נמצאת שם. היא נמצאת ב"חדר המתנה", ב"עולם הנשמות", מחכה לפגישה המחודשת עם הגוף שיבנה.
אבל הצדיקים, הצדיקים הגדולים, בעלי המדרגות הגדולות והנשגבות, התנאים האמוראים, וגם הצדיקים הגדולים מהדורות האחרונים, כל חייהם עבדו על מנת לזכך את הגוף, שלא להתפתות ולא להמשך אחרי התאוות הגופניות, אחרי האנוכיות. הם זיככו את הגוף שלהם כל כך, עד שביום פטירתם, כל אחד לפי מדרגתו, הם זכו שהנשמה שלהם תעלה לעולם העליון ותמתין שם לתחיית המתים. אבל הגוף, הוא כבר לא צריך את התיקון הזה של כליה. וזכינו לשמוע כמה סיפורים, על חז"ל, שמצאו גופות שלמים של צדיקים שלא בלו ולא כלו בעפר. ואפילו מי שכלה בעפר, בגלל הקדושה העצומה שהוא הכניס בגוף שלו, אז הניתוק בין הגוף לנשמה זה לא כמו אצל אדם רגיל. זה ניתוק של רוב החלקים, אבל יש עדיין איזה ערוץ תקשורת.
בגלל שהגוף הזה היה קדוש, אז הנשמה עדיין קשורה בו. היא מחכה להתחבר איתו אבל היא לא כל כך זרה לו. יש ביניהם קשר, והקשר הזה גורם שהנשמה הקדושה שנמצאת בעולמות עליונים ונשגבים נמצאת בקשר עם הגוף, עם החלק גוף שנשאר כאן למטה.
איזה חיות יש בגוף כזה? חיות שמגיעה ממקום עליון ביותר, מאותו עתיד מובטח של תחיית המתים. וכל האמור מבואר בכתבי האר"י ז"ל, שבכל קבר של צדיק נשמתו הקדושה נמצאת בהשראה. יש השראה של נשמת אותו צדיק על המקום שבו קבור הגוף. זה לא קבר רגיל. זו שגרירות של אותה הנשמה העליונה שנמצאת כרגע בעולם עליון אבל יש לה מקום שבו היא מתגלה ונוכחת כל הזמן גם בעולם הזה, הגשמי.
אדם שבא לשם, – נכנס לחוג ההשראה הזאת. הוא לא רק בא ומתייחד עם זכרו של אותו צדיק, הוא בא אליו ממש. והוא בא ופוגש את כוחו של אותו צדיק יותר מאשר אילו היה בא אליו בחייו.
רבינו אמר פעם עצה. הוא נתן את העצה הזאת לאנשים שעדיין לא נפטרו: כשתפטר מן העולם ותגיע לעולם הבא, ויראו שהתיק שלך לא כל כך נקי, יכול להיות שיציעו לך הצעה כזאת: מה אתה בוחר? האם אתה בוחר להישאר פה בעולם העליון, בעולם הרוחני, ולעבור כל מיני תיקונים וזיכוכים שלא תמיד נעימים, כדי להגיע לתיקון שלך, או אם אתה מעדיף אז יש אפשרות אחרת – שנחזיר אותך לגלגול נשמה נוסף בעולם הזה. תיוולד מחדש בגוף אחר ותצטרך שוב ולהתמודד עם הרע ולבחור בטוב. איזה אפשרות אתה מעדיף?
רבינו גילה לנו סוד – תהיה לנו אפשרות להחליט בעניין הזה שם. לא יכפו עלינו. ורבינו מייעץ ללכת בכל הכח על העניין הזה – שלא להתגלגל!!! לא לרדת לעולם הזה בשום פנים ואופן שוב פעם. בעולם הזה יש הרבה טעויות, הרבה שקרים, הרבה סכנות רוחניות שיכולות למחוק אותך לחלוטין. לכן זה לא מומלץ בכלל לחזור לכאן, אפילו שזה נראה יותר קל מאשר כל מיני תיקונים בעולם הבא (על פי חיי מוהר"ן תמ"ו).
למרות כל האמור לעיל, רבי נתן, שהיה כידוע התלמיד העיקרי והחשוב ביותר של רבינו, ובוודאי שהתייחס בשיא הרצינות לכל מילה שרבינו אמר. למרות הכל רבי נתן אמר, שאם היה יודע שכשיתגלגל לעולם יזכה להשתטח (אפילו פעם אחת) על ציון רבינו באומן, היה מרוצה ומוכן גם להתגלגל… (שיח שרפי קודש א' תצ"ו).
ולא ניסע???
אדם שבא לשם – נכנס לחוג ההשראה הזאת. הוא לא רק בא ומתייחד עם זכרו של אותו צדיק, הוא בא אליו ממש. והוא בא ופוגש את כוחו של אותו צדיק יותר מאשר אילו היה בא אליו בחייו.
כאשר אנו מעיינים בכתבי רבינו ותלמידיו בפירוש "התיקון הכללי" אנו מגלים דבר מדהים. הפסוקים הראשונים שפותחים את עשרת מזמורי התהילים הם: "אמרת לה': ה' אתה. טובתי בל עליך. לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם". פסוקים אלו דווקא עוסקים בחשיבות הגדולה של ההשתטחות על קברי הצדיקים. והלא את ה"תיקון הכללי" גילה רבי נחמן באופן מיוחד כדי שמי שיגיע אל קברו ויאמר אותו שם דווקא יזכה לתיקון נצחי. (רבי אברהם בן רבי נחמן בספרו "ביאור הליקוטים", השמטות שנמצאו בכתב יד המחבר, עניינים שונים אות ה')
וכך מתבארים פסוקים אלו בדברי רבי נתן ב"ליקוטי הלכות": "וזה בחינת השתטחות על קברי הצדיקים האמיתיים, שהוא דבר גדול מאד, כי זוכין לתשובה על ידי זה. כי כשמשתטח על קבר הצדיק האמת זה בחינת אתדבקות רוחא ברוחא (דבקות רוח המשתטח ברוח הצדיק, כמובא בכתבי הארי ז"ל), שזה עיקר כוונות ההשתטחות על קברי צדיקים לאדבקא רוחא ברוח הצדיק. ועל ידי זה נעשה בחינת אויר הנח והזך.
ועל כן מסוגל שם מאד במקום קבר הצדיק האמת לעורר ליבו להזכיר את עצמו היטב היטב מה הוא עושה בעולם הזה ולהזכיר את הטוב הכבוש אצלו בגלות גדול שיזכור את מעלתו היכן הוא בעולם, כי הוא מזרע ישראל שבשבילם נבראו כל העולמות כולם ועכשיו הוא נפל למקום שנפל.
ולפעמים יכול להיות שהאדם לא ישמע כל זה (כלומר שהדיבורים על מעלתו האמיתית לא ייכנסו בליבו) ולפעמים אפילו כשידבר לעצמו דבורים כאלו, אף על פי כן יכול להיות שלא ישמע, חס ושלום, מחמת שהטוב (שקיים בו) כבוש בגלות גדול מאד (ונסתר ממנו מאד).
אבל כשזוכה לבוא על קברי הצדיקים ששם הוא בחינת אויר הנח והזך. ואין שם שום רוח רעה שתפריד בין הדיבורים הקדושים (של הצדיקים, שכביכול עדיין מהדהדים בחלל העולם) ובין הטוב הכבוש (של האדם) ואז זוכה לשמוע את הדיבורים הקדושים של הצדיקי אמת שהיו מדברים ועוסקים תמיד להזכיר את הטוב הכבוש ולהחזירו בתשובה. ועכשיו יכול הטוב לשמוע היטב את דיבוריהם הקדושים ואזי זוכר את מעלתו ויכול לזכות לתשובה ולחזור לשורשו:
וזה בחינת "אמרת לה' – ה' אתה, טובתי בל עליך", היינו לפעמים אף על פי שאתה אומר לה': "ה' אתה" (ורוצה להכיר באדנותו ולקבל עליך מלכותו) ואתה רוצה לחזור אליו יתברך ואף על פי כן: "טובתי בל עליך", דהיינו שאף על פי כן הטוב שבי עדיין אינו חוזר ושב אליך, מחמת שנתהדק ונתקשר בגלות גדול מאד רחמנא ליצלן, כלומר שהחלק האלוקי והנשגב שבאדם עדיין נסתר ורחוק ממנו מאד).
והתיקון לזה: "לקדושים אשר בארץ המה", היינו על ידי כוח הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה. כשזוכין לבוא על מקום קבורתם הקדוש, על ידי זה נתעורר הטוב וחוזר לשורשו בתשובה שלימה. אמן ואמן. (ליקוטי הלכות בשר שנתעלם מן העין הלכה ג')
"וזה דקדק הפסוק כשהזכיר הצדיקים הקדושים שכל תקוותינו עליהם. דקדק להזכיר שם שהם בארץ כמו שכתוב: "לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם", "אשר בארץ המה" דייקא. כי דייקא על ידי שהם שוכבים בתוך הארץ העפר הגשמי אחר הסתלקותם ששם תכלית נקודת המרכז הגשמי מאד. משם דייקא עולין למעלה מעלה מה שאין שום מלאך ושרף יכול לעלות לשם כנ"ל. ומשם מתוך הארץ הגשמי שנקברו שם. משם דייקא הם מעלין ומתקנים הכל, יהיה מי שיהיה, ומטיבין עימנו בכל הטובות בבחינת "ואדירי כל חפצי בם" (כלומר שפירש "כל חפצי בם" – כל ישועה שאדם חפץ – היא "בם" וניתנת להשגה דווקא אצלם) (ליקוטי הלכות, גביית חוב מהלקוחות והלכות אפותיקי הלכה ה').
ועוד כתב: "וכשבאים על קברם – קברי הצדיקים – ומשתטחים עליו אזי נכללים בנפש הצדיק הנכלל באור אין סוף, בבחינת עולם הבא, בחינת כולו טוב, ועל ידי זה מתבטל כל הרע ומתכפרים כל העוונות" (אורח חיים ברכות הראיה הלכה ג' סעיף ט').
ולא ניסע???
ואם אתם כבר כאן, אנחנו ממליצים לקרוא את המאמרים במדור אומן ראש השנה, את המדריך הרוחני לנוסע לאומן, ואת המדריך המלא לנוסע לאומן, לקרוא את סיפורו של קבר רבי נחמן, ואיך יודעים היום את מיקומו המדויק
מאמרים מומלצים
אצל המנחם הגדול
כ״ז באב תשע״טבשלשה מועדים בשנה התקבצו חסידיו של רבי נחמן לשהות אצלו: בשבת חנוכה, בחג השבועות – ובראש השנה. אולם, הזמן החשוב ביותר להתקבצות היה ראש השנה. שכן אמר רבי נחמן בפירוש: "הראש השנה שלי עולה על…
נוסעים לצדיק
א׳ באלול תשע״טליקוט שיחות והסברים נפלאים: למה נוסעים לאומן, ובפרט: למה נוסעים לאומן לימי ראש השנה - לקיבוץ הקדוש שעל קבר רבי נחמן מברסלב. שיחות נפלאות מאוצרו של רבי נחמן ותלמידו הגדול, רבי נתן מברסלב