רבי יצחק מצ'רוביץ – תלמיד מוהרנ"ת

התקרב לדרך רבינו הקדוש בעקבות סיפורי מופתים ששמע משאר בשרו הנגיד משה חינק'ס אשר היה עד להם, על ידם נוכח לראות את גדולתו ורוח קודשו של רבינו.

רבי יצחק עבד בהובלת קמח בתחנותיו של משה, בעיר מגוריו צ'רוביץ.

באותן שנות תלאה וסבל שעברו מוהרנ"ת וחסידי ברסלב מצד המתנגדים, נושלו רבים מהם מפרנסתם.

רבי יצחק, לעומת זאת, היה בין היחידים שלא פוטרו ממשרתם, וכיוון שלא סבל חרפת רעב כחבריו, נחלץ בכל לבו לעזרתם.

אחת לכמה ימים, היה עליו להוביל בעגלתו שקי קמח אל העיר ברסלב, והוא נהג בכוונה תחילה לעשות זאת בשעות הלילה המאוחרות.

בהגיעו לברסלב, היה עוצר ליד ביתו של החסיד רבי לייבל'ה ראובנ'ס ששכן בקצה העיר, ושניהם היו פורקים שק קמח, על חשבונו של רבי יצחק, אותו נשא למחרת היום רבי לייבל'ה אל בית מוהרנ"ת.

כמו כן, נהג לתמוך גם בשאר החסידים בברסלב, והם היו מכירים לו תודה על כך.

עובד ה' בהצנע לכת היה רבי יצחק.

את בתו השיא לחסיד הגאון רבי נחמן הרב מטשערין.

לאחר נישואיו, היה רבי נחמן סמוך על שולחן חותנו, ובהזדמנות זאת חזה בעבודתו הנסתרת של חמיו.

פעמים רבות היה רבי יצחק קם בחצות הלילה ויוצא אל היער – לקיים את דברי רבינו הקדוש בתורה 'הניעור בלילה' (ליקוטי מוהר"ן נב) להתבודד עם הבורא ולשפוך לפניו את הלב.

זוגתו שלא הסכינה לדרכו הנשגבה, הייתה סוגרת אחריו את דלת הבית, וכאשר שב מן היער מצא דלת נעולה…

חתנו רבי נחמן מטשערין, שבאותן שעות היה יושב והוגה בתורה, נהג בכל פעם לפתוח לו את הדלת – ורבי יצחק הכיר לו טובה על כך.

בסדר הייחוס שצורף לצוואה הנפלאה של רבי נחמן אב"ד טשערין בספר 'כוכבי אור' – מוזכר אביו של רבי יצחק, הלא הוא רבי אברהם מוויניצה, שהיה "איש כשר וכבד ולמדן".

אימו של רבי יצחק היתה "מגזע בעל מחבר ספר תבואות שור".

"ואל יעלה בדעתכם", מוסיף הרב מטשערין לסדר ייחוסו, "כי רשמתי קצת ייחוס משפחתנו – להתפאר ולהתגאות בזה ח"ו, כי מה אני ומה חיי, כי כיסתה כלימה פני בזכרי איך רחוקים מעשי ממעשי אבותי הקדושים… אך זה בעצמו… למען נזכור זאת בכל עת כי ממקור קודש נחצבנו ולא יאות לנו לעזוב קדושת דרכי אבותינו" – – –

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון 'אוצרות')