ראשי > חדשות > 100 נוסחאות וניגונים

100 נוסחאות וניגונים

י״א באדר תשפ״א

100 נוסחאות וניגונים

י״א באדר תשפ״א

ציטוטים ומקורות ל-100 ניגונים ונוסחאות מהניגונים המושרים בין אנ"ש ומנוסחאות התפילה הנהוגות אצל אנ"ש. באדיבות הר"ר שמואל אברהם תפילינסקי

ציטוטים ומקורות ל-100 ניגונים ונוסחאות מהניגונים המושרים בין אנ"ש ומנוסחאות התפילה הנהוגות אצל אנ"ש.

[המובא ללא ציון מראה מקום הוא משיח שרפי קודש שבעריכה ונמסר באדיבות רשי"ו שליט"א]

כותב: הר"ר שמואל אברהם תפילינסקי

לניגונים אלה ולעוד עשרות ומאות ניגונים מניגוני אנ"ש, אתם מוזמנים להכנס למדור המוזיקה באתר – לחצו כאן


[1] א גאנץ יאהר פרייליך

אגב יש לומר בסוד הזמר שמזמרים אצל אנ"ש יצ"ו א גאנץ יאהר פרייליך וכו', שהוא על שם כי בשמח"ה בגימטריא שנ"ה. [שערי צדיק ב, מה ע' קלט].

לעמוד הניגון "א גאנץ יאר פרייליך"


[2-3] אדון עולם

נוסח הניגון בפיוט 'אדון עולם', שבתפלת ראש השנה שונה הוא מנוסח הניגון של יום כפור ולא כנהוג אצלנו היום. ואמר רבי לוי יצחק שרצה להקפיד בזה ולהנהיגו בין אנשי שלומנו אולם לא היה בכוחו לשנות הדבר בגלל שלא ידעו אנשי שלומנו שבארץ ישראל הנוסח הזה. נוסח זה ידוע הוא לבקיאים, והיו מזמרים אותו בעת אמירת אדון עולם בליל יום כפור אחר תפלת ערבית. [שש"ק ו, תפז].

לעמוד נוסח תפילת שחרית לר"ה


[4-5] אדיר איום ונורא

הניגון המושר בפי אנ"ש על הזמר: 'אדיר איום ונורא' בזמירות מוצאי שבת, יש אומרים שחובר על ידי רבי מנדל לטוואק ז"ל, ויש אומרים שנגאלה מן הנכרים. [שש"ק ד, רכ]. אוצר נחמני סד.

ובפרט 'אדיר איום ונורא' וכו' בנגון אומן המעורר הלב. [ימי שמואל ג, קכו ע' תכו].

והייתי בטיראווצע על שבת העבר ושמחנו שם ורקדתי קצת. ואנ"ש שמחו ורקדו הרבה בעזהי"ת, ובפרט במוצאי שבת היו מרקדים מתוך צעקה גדולה להשי"ת בניגון נפלא המשבר הלב מאוד. וצעקנו הרבה 'זך ונקי כפים חון פורשי כנפים, פדה עמך מעזים, צאנך מיד גוזזים'. בזכרי זאת הנה אלפים דמעות [זלגו] עיני, חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז וכו'. [עלים לתרופה [קעב] יום ג' משפטים תקצ"ה אומאן].

לעמוד הניגון "אדיר איום ונורא"


[6] אדיר הוא

הניגון המושר בליל פסח על הזמר 'אדיר הוא' שמעו רבי לוי יצחק מהיהודי הזה שהתאכסן אצל חותנו של רבי אהרן קיבליטשער מתחלתו היה עשיר גדול והעני אחר כך מאוד, וניצל מכריתת רגלו בזכות המקוה (וכמסופר לעיל חלק ה סימן תט). [שש"ק ו, תצה].

לעמוד הניגון "אדיר הוא"


[7] אדיר הוא אדירים עמך ישראל

וכן אדיר הוא אדירים עמך ישראל הנגון והשיר של הרב מברדיטשוב זכרונו לברכה על כל הא"ב. [ימי שמואל ב, קפג ע' רכא].


[8] אדיר הוציאנו ממצרים

הַנִּגּוּן הַיָּדוּעַ שֶׁל 'אַדִּיר הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם' וְכוּ', הָיָה מוּשָׁר הַרְבֵּה בְּאוּמַאן.

לעמוד הניגון "אדיר הוציאנו" ושאר נוסחאות הגדה של פסח


[9] אודה לאל לבב חוקר

הַפִּזְמוֹן 'אוֹדֶה לְאֵל לֵבָב חוֹקֵר' עִם הַנִגּוּן שֶׁעָלֶיהָ, הָיָה נוֹדָע וּמוּשָׁר בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן:

לעמוד הניגון "אודה לא-ל לבב חוקר"


[10] און אז דער רבי איז נישטא

ובאמת יש לנו שיר אחד יפה מאוד … ואכתוב לך כמה מלים מזה השיר לדוגמא: און אז דער רבי איז נישטא, אבער זיינע הייליגע ספרים זענן דא, דארף מען דאך פרייליך זיין, קען מען דאך פרייליך זיין, מוז מען דאך פרייליך זיין, לאמיר זשע פרייליך זיין…! [שערי צדיק ז, שכ ע' קסז].


[11] אונזער גרויסקייט און אונזער שיינקייט

ושר תבות אלו בנגון של אשת חיל הידוע 'אונזער גרויסקייט און אונזער שיינקייט וועט מען זעהן ווען משיח וועט קומען, אונזער גרויסקייט און אונזער שיינקייט וועט נאר זיין אויף יענער וועלט'. [שש"ק הישן ג, קלה].

לעמוד הניגון "גדולתינו ותפארתינו" – "אונזער גרויסקייט און אונזער שיינקייט"


[12] אונזערע עלטערן האבן זיך פארצייטן גרויסע ניסים געשעהן

מימי הנחל גליון כה ע' 15 – 14. 'שיר לפורים מנגוני הרה"ח ר' נתן בייטלמאכער זצ"ל… נעתק מכת"י הרה"ח ר' שמואל הורוויץ זצ"ל'.

ובין כך נגן רבי נתן בן רבי פנחס יהושע את נגונו 'אצונד זאל מען פריילאך זיין, אצונד זאל מען טרינקען וויין', (עכשיו חיבים בשמחה להיות, עכשיו חיבים יין לשתות) ונגן שיר חרוזי על פי א"ב, ובכל אות נגנו כולם כנזכר לעיל החרוז 'אצונד זאל מען פרילאך זיין, אצונד זאל מען טרינקען וויין'. [ימי שמואל ב, קעו ע' קצט].


[13] אז יעקב אבינו האט גיפאשעט בייא לבן דיא שאף

וכן רבי יעקב נגן כמה מיני נגונים ושירים על פי חרוזים. ושיר על פי חרוז המתחיל 'אז יעקב אבינו האט גיפאשעט בייא לבן דיא שאף' (כשיעקב אבינו היה רועה את הצאן אצל לבן), ונגן את זה בנגון של התעוררות. [ימי שמואל ב, קעו ע' קצט ר].


[14] אז מיע עסט דארף מען יודיש

ותיכף פקד עליהם שיזמרו לו איזה ניגון שנתחדש באותו ר"ה באומין, כי כך היה תמיד שבר"ה באומין מאנ"ש שהיו באין מכמה מקומות מעיירות שונות, והיו מביאין ניגון חדש, זה מעיר זה, וכן זה מעיר שאינו שלו הביא ניגון חדש לעירו, ובברסלב אנ"ש שהיו באומין על ר"ה הזה, הביאו ניגון כזה שמזמרין אותו בשפת הזשירגאן ובשפת רוסיא שזה לשונותיהם, וכך היה הניגון בל"א, אז מיע עסט דארף מען יודיש, אז מיע גייט גייט מען יודיש, אז מיע פארט פארט מען יודיש, ולבסוף גמרו את הניגון, איי יודיש יודיש, כך היה בזשירגאן הניגון הזה, ואח"כ בלשונותיהם התיבה יודיש הוא נוסע, למשל כששואלים לנכרי שנוסע לאיזה מקום, ושואלין אותו לאיזה מקום אתה נוסע אומרים לו כדא יודיש, כי התיבה פארין בלשונותיהם הוא יודיש, והיו מזמרין לפני מוהרנ"ת זלל"ה זה הניגון, כדא יודעש, ניפרא יודעש, דאס איז, וויהין פארסטי, נישט פאר פארין, ומהרנ"ת ז"ל היה כופל ומשלש אז מיע פארט פארט מען יודיש, איי כדא יודעש, ניפרא יודעש, דאס הייסט אין אונזער לשון וויהין פארסטי וועסט ניט פאר פארין … [טובות זכרונות [תשי"א] ע' קמא:].

(ההקלטה כאן: מהקלטות משלחת אנ-סקי)


[15] אז רוב נסים

ור' דוד זמר הפזמון 'אז רוב נסים' בנגון של ר' נחמן מטולטשין המעורר הלב. [ימי שמואל ג, מ ע' קמא].

לעמוד הניגון "אז רוב ניסים"


[16] אזמר בשבחין

הניגון של 'אזמר בשבחין' ששרים בליל שבת, חברו רבנו וכן הניגון של 'אסדר לסעודתא' ששרים בשבת בבוקר. ויש אומרים שגם הניגון של הזמר 'בני היכלא' מהתיבות 'והא אזמין עתיק יומין', חברם רבנו בעצמו. [שש"ק הישן ב, רמד]. ג, תט.  אוצר נחמני פא.

לעמוד ההניגון "אזמר בשבחין"


[17] אל מסתתר

לעתים קרובות היו אנ"ש שבאומאן מזמרים בשלוש סעודות את הזמר 'אל מסתתר' כנהוג בעולם. [שש"ק ד, ריז].


[18] אלוקינו ואלוקי אבותינו

הנוסח על תיבות 'אלוקינו ואלוקי אבותינו' שאומר החזן בסדר 'שופרות' שבתפלת מוסף של ראש השנה, יסדו רבי נחמן טולטשינער ז"ל. ורק בסדר 'שופרות' היו מנגנים תיבות אלו. [שש"ק ד, רלז].


[19] אם זכרתיך על יצועי

רבי סענדער טרהוויצער ז"ל, חיבר כידוע כמה וכמה ניגונים, ביניהם הניגון המושר בפי אנ"ש על 'תפלת טל' והניגון על הזמר 'ידיד נפש' וכן הניגון על הפסוק 'אם זכרתיך על יצועי', 'עבר קציר כלה קיץ' ועוד. [שש"ק ד, רעח]. דיבורי אמונה ג, סו.

… וראו שהר' סנדר עומד ביערות וצועק 'שנאתי השומרים הבלי שוא ואני אל ה' בטחתי', ואמר לעצמו בזה הלשון: אומר סנדר 'שנאתי השומרים הבלי שוא' אבל 'ואני אל ה' בטחתי' (זאג סענדיר 'שנאתי השומרים הבלי שוא' אבער 'ואני אל ה' בטחתי'), וכן הפסוק 'סעפים שנאתי ותורתך אהבתי', וכן 'אם זכרתיך על יצועי' וכו' בנגונים המופלאים הידועים לנו בשם 'נגוני אנשי טרווצי'. [כתבי רבי שמואל ע' רצה אות כ].

לעמוד הניגון "אם זכרתיך על יצועי"


[20] אמנם כן

רבי אברהם שטרינהארץ ז"ל היה נוהג לנגן בפיוט 'אמנם כן' שבתפלת ליל יום כפור בניגון 'י"ק רבון עלם' הידוע לבקיאים. [שש"ק ו, תצב].


[21] אמר ה' ליעקב

ואחר כך הזמר 'אמר ה' ליעקב' עם נגון מוהרנ"ת וכו' וכן עד סוף הא"ב. [ימי שמואל ג, קכו ע' תכז].


[22-23] אנא בכח

באומן היו מנגנים בחנוכה שני נוסחאות וניגונים על 'אנא בכח' אחד הידוע בין אנשי שלומינו, והשני מיסודו של החזן שלוסברג המפורסם, והוא ניגון קשה. [שש"ק ח, קעח].

החזן הגדול 'שלוסברג' שמעיר גראדזיסק, שהיה חזן מפורסם בעולם, חבר נוסח מיוחד על תפלת 'אנא בכח' ורל"י ז"ל ידעו היטב עד כדי כך שפעם שלח  אליו הרבי מגראדזיסק ז"ל שהיה דר בירושלים ובקשו שיבוא אליו להזכירו ולזמרו לפניו, באמרו לו 'אתה תזמרו מדויק ונכון' בידעו ובהכירו אותו כמה דיקן גדול הוא בנוסחאות. [ו, תסא].


[24] אסדר לסעודתא

הניגון של 'אזמר בשבחין' ששרים בליל שבת, חברו רבנו וכן הניגון של 'אסדר לסעודתא' ששרים בשבת בבוקר. ויש אומרים שגם הניגון של הזמר 'בני היכלא' מהתיבות 'והא אזמין עתיק יומין', חברם רבנו בעצמו. [שש"ק ב, רמד].

אך קבלתי מכתב מבני שיחיה, שתל"ח נתקבל שם [ר' נחמן טולטשינער] בכבוד גדול מאד ובשמחה רבה, ושבת שם שתי שבתים, ובכל סעודה בשבת ובחול, הוכרח לסעוד אצל איש אחר מרוב החיבה שחבבוהו. וזמר לפניהם הנגונים שלנו, ונתקבלו מאוד, עד שפעם אחת בשבת זמר לפניהם הניגון הקדוש של אסדר לסעודתא של אדמו"ר ז"ל, ורקדו עמו כל היום כולו. [עלים לתרופה [שעג] יום ג' וארא תר"ב אומאן].


[25] ארשת

ר' נחמן טולטשינער האט געדאווענט מוספים, דעם ערשטן מאל וואס ער האט געדאווענט מוסף, האט ער איינגעפאסט דעם ניגון פון 'מעין עולם הבא' אויף 'ארשת', דאס האט ר' נחמן איינגעפאסט. אונזערע לייט האבן געזאגט, ר' נחמן – מען וועט שוין זאגן תמיד אזוי! ער האט עס אריינגעפאסט! [טעם זקנים סו, 16].

לעמוד הניגון "ארשת שפתינו" – "מעין עולם הבא"


[26] אשרי

נוסח הניגון לפני התחלת תיבת 'אשרי' וכן הנוסח על 'הנני העני' שבתפלת מוסף של ימים הנוראים, הוא מרבי ליב קונסטאנטינער ז"ל, כי רנ"ט היה אומרו לעצמו בלחש כנהוג בכמה קהלות. [שש"ק ד, רלג].


[27] אשרינו מה טוב חלקנו

השיר הידוע בין אנ"ש 'הנה מה טוב ומה נעים' ו'אשרינו מה טוב חלקנו' היה מושר עוד בפי אנ"ש בזמנו של מוהרנ"ת. [שש"ק ד, רעא].

לעמוד הניגון "אשרינו מה טוב חלקינו"


[28] אשת חיל

הניגון הידוע המושר בפי אנ"ש בליל שבת על מזמור 'אשת חיל' היו שרים אותו אצל רבי ברוך ממעזבוז דוד רבנו, בחג השבועות על התפלה 'אתה נגלית' (בתפלת מוסף של ראש השנה), ואת המזמור הידוע בפי אנ"ש על 'אתה נגלית' היו שרים על המזמור 'אשת חיל'. ואמר רבנו: 'צריך להחליפם' 'מ'דארף זיי איבער בייטן', ואכן מאז נוהגים כך אנ"ש. [שש"ק הישן ג, פב].  ב, קמב. וראה מס' [11].

לעמוד הניגון "אשת חיל"


[29] אתה בן אדם

שיר התעוררות באידיש שהיו שרים אנ"ש באומן מתוך כיסופין להשי"ת בשדות וביערות וכדו' הביאו העובד הנודע ר' הירש לייב ליפל ז"ל – השיר נמשך על כל סדר הא"ב ואצל אנ"ש לפני המלחמה הי"ד נגנו את השיר עד הסוף, ובעו"ה נאבד מאות כ'… [מימי הנחל כה, 16].

כאן: מתוך "ניגוני התעוררות ודבקות" שהוציא ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)

לעמוד הניגון "אתה בן אדם"


[30] אתה נגלית

הניגון הידוע המושר בפי אנ"ש בליל שבת על מזמור 'אשת חיל' היו שרים אותו אצל רבי ברוך ממעזבוז דוד רבנו, בחג השבועות על התפלה 'אתה נגלית' (בתפלת מוסף של ראש השנה), ואת המזמור הידוע בפי אנ"ש על 'אתה נגלית' היו שרים על המזמור 'אשת חיל'. ואמר רבנו: 'צריך להחליפם' 'מ'דארף זיי איבער בייטן', ואכן מאז נוהגים כך אנ"ש. [שש"ק הישן ג, פב]. ראה מס' [37].

לעמוד הניגון "אתה נגלית"


[31] בינו בוערים בעם

הניגון על הפסוק בינו בוערים בעם פרסמו רבי אהרן קבליטשער ואין ידוע מי חברו, יש סברא שהוא עצמו חברו. [שש"ק ד, קנג].

לעמוד הניגון "בינו בוערים בעם"


[32] בך בטחו אבותינו

וגם ת"ל היית על שבועות קודש העבר. והיית בכלל הבוטחים בשמו באמת, הצועקים בשמחה מלב נשבר 'בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו וכו' וכו'. [עלים לתרופה [שח] – יום ב' חוקת ת"ר]. אונ  טאקי פארט האפ מיר האבין גיהיפיט אין א קרעטשמי בשבת פרשת חוקת העבר עם כמה אורחים מקרעמיניץ וראדיוויל. וכולם רקדו עם רבי נחמן באהבה ושמחה רבה וצעקו בשמחה 'בך בטחו אבותינו בטחו בטחו ותפלטימו. אליך זעקו ונמלטו וכו'. גדול אדונינו ורב כח. וכולם החזיקו לנו טובה אחר כך על זה. [עלים לתרופה [שיא] – אור ליום ו' עש"ק בלק ת"ר בראד].

לעמוד הניגון "בך בטחו אבותינו"


[33] בך רבנו נגילה

בלמדנו הספר שיחות הר"ן… בבית ר' לוי יצחק, הגענו לשיחה קע"ז שרבנו ז"ל אמר לאנשיו שראוי לכם לשמוח בי מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה וכו', שאלתי אותו אולי הנגון 'בך רבנו נגילה' וכו' נובע מהשיחה הזאת? ואמר שגם הוא חושב ככה וכמדומה לו שאצל מוהרנ"ת ז"ל שרו זאת. ואמר שפה בארץ ישראל רוקדים זמן מועט בהנגון הזה, אבל באומן היו רוקדים לפעמים עם הנגון הזה כמה שעות בלי הפסק בשמחה ובהתרוממות המוחין שאין לשער… [אוצר נחמני קמג].

הוא סיפר לי שהי'ה רוקד עם חסידי ברסלב ובאחד הניגונים הי'ה הניגון 'בך רבנו נגילה', 'בך רבנו נשמחה', כידוע, והפסיק באמצע הריקוד כשתפס שמדובר על רבנו, בו בזמן שהפסוק מתיחס לה', כמו 'כי בו ישמח לבנו', 'נגילה ונשמחה בישועתו'… [שערי צדיק ה, קנ ע' כג].

והשיר והניגון הידוע 'בך רבינו נגילה – ונשמחה בך' בלי הפסק נשימה של שתי שעות והריקודין עלה כל פעם בהתלהבות יותר. עד שהאבק כסה את כולנו כמו בתוך מראה הענן של קבלת התורה ממש. אשרינו שזכינו לכל זה ברגעים אלו (ילקוט הליקוטים, רי"מ קורמן, בתיאור השמחה בסיום הדפסת ליקו"מ בוורשה תרפ"ד)

לעמוד הניגון "בך רבינו נגילה"


[34] בני היכלא

הניגון של 'אזמר בשבחין' ששרים בליל שבת, חברו רבנו וכן הניגון של 'אסדר לסעודתא' ששרים בשבת בבוקר. ויש אומרים שגם הניגון של הזמר 'בני היכלא' מהתיבות 'והא אזמין עתיק יומין', חברם רבנו בעצמו. [שש"ק הישן ב, רמד].

ובפרט בהזמר 'בני היכלא' בחרוז 'והא אזמין עתיק יומין' שאנ"ש מאריכים בחרוז זה וכופלים אותו כמה פעמים. [ימי שמואל ג, פב ע' רפד].

לעמוד הניגון "בני היכלא"


[35-36] ברוך אל עליון

רבי נחמן מטולטשין ז"ל חיבר ניגון על הזמר 'ברוך אל עליון', שבזמירות שבת, וידוע להבקיאים. הניגון המושר כיום אצל רוב אנשי שלומנו הוא ניגון שהיה ידוע בעולם. והעתיקוהו אנשי שלומנו ז"ל. [שש"ק ו, נו].

לעמוד הניגון "ברוך א-ל עליון"


[37] ברוך שמך

נהגו אנ"ש בשבועות לומר ולזמר את הזמר 'אתה נגלית' הכתוב בתפלת מוסף של ראש השנה, בנגון הידוע המדבר משבח קבלת התורה ומעמד הר סיני, והיו מוסיפים עוד לומר ולזמר את הפיוט והתפלה המובאת בשערי ציון (בתפלות ליום השבת) 'ברוך שמך' 'בשמי שמי קדם' וכו', באותו נגון הנ"ל. [שש"ק ד, רסו].

ברכת החודש – ראה מס' [60].


[38] בת עמי לא תחשה

הניגון על הסליחה 'בת עמי' שבסליחות ליום כפור קטן, חובר על ידי רבי ירוחם חזן ז"ל, שהיה בזמנו של רנ"ט, ואנ"ש מטשערין שהיו נוהגים לבוא לאומאן ארבע פעמים בשנה … היו סועדים יחד באמצע היום בסעודת ראש חודש, ושרו אז זמר זה. [שש"ק ד, שי].

נוהגים היו להתאסף לסעודת ראש חודש באמצע היום והיו שרים אז את הזמר 'בת עמי לא תחשה' שבסליחות 'יום כפור קטן', וכן נהגו עוד בזמנו של רבי נחמן טולטשינער ז"ל. [שש"ק ד, רב].

לעמוד הניגון "בת עמי"


[39] הגדה של פסח

נוסח אמירת ההגדה הידוע שהיה נוהג בו רל"י ז"ל, אמר שלדעתו נובעים הם מנוסח העובדי ה' שבחבורת רבי סענדער מטרהויץ ז"ל שחותנו רבי אהרן מקיבליטש ז"ל שהיה מטבעו בעל מנגן נפלא, למדם מהם. [שש"ק ח, קפג].

לעמוד ההקלטה "שיחה עם ר' שרגא לוי על נוסחאות וניגוני הגדה של פסח"


[40] הודו לה' כי טוב

ונתפעלתי מאוד… וגם מאמירתו בשיר של הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו בנגון של רבנו זכרונו לברכה בשם הבעל שם טוב הקדוש. [ימי שמואל ב, קפב ע' רטו].


[41] היום תאמצנו

בנוסח 'היום תאמצנו' שבתפלת ראש השנה לא היו מנגנים אותו בנגון, והיה החזן אומרו בנוסח מיוחד הידוע לחזנים. [שש"ק ו, תצ].

(כאן: הרה"ח ר' שרגא לוי הי"ו, מתוך נוסח תפילות ימים נוראים)


[42] הנה מה טוב ומה נעים

השיר הידוע בין אנ"ש 'הנה מה טוב ומה נעים' ו'אשרינו מה טוב חלקנו' היה מושר עוד בפי אנ"ש בזמנו של מוהרנ"ת. [שש"ק ד, רעא]. כל מכתביך קבלתי קודם שבועות. וערב שבועות סמוך לערב קבלתי מכתבך … מי יתן והיה שהיית עמנו גם בגופך פה. הנה מה טוב ומה נעים וכו' … ועתה תשמע הכול מפי אנשי שלומנו, וגם תקבל השיר שנתחדש עתה ביום טוב קדוש לנגן, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. והוא אצלי נפלאות חסדיו יתברך. ות"ל גם זה נכלל בתורתו הקדושה כאשר תשמע ממוסר כתב זה, ואני מחיה את עצמי מאוד בזה. הנה מה טוב ומה נעים וכו'. [עלים לתרופה [רסב] – יום א' בהעלותך תקצ"ח אומאן].

לעמוד הניגון "הנה מה טוב ומה נעים"


[43] הנני העני

נוסח הניגון לפני התחלת תיבת 'אשרי' וכן הנוסח על 'הנני העני' שבתפלת מוסף של ימים הנוראים, הוא מרבי ליב קונסטאנטינער ז"ל, כי רנ"ט היה אומרו לעצמו בלחש כנהוג בכמה קהלות. [שש"ק ד, רלג].

לעמוד נוסח "הנני העני" (בלינק: נוסח תפילת מוסף ליום ב דר"ה)


[44] וביום השבת

הניגון על תיבות וביום השבת וכו' חברו רבי ירוחם חזן. [שש"ק ד, קנג]. ו, תקיד.

הַנִּגּוּן עַל הַפָּסוּק 'וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת', הָיָה מוּשָׁר הַרְבֵּה בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בַּשַּׁבָּתוֹת. חִבְּרוֹ רַבִּי יְרוּחָם חַזָּן הַמְפֻרְסָם שֶׁהָיָה דָּר בְּבַּארְדִיטְשׁוֹב וְהָיָה צַדִּיק וְגָדוֹל וּמְפֻרְסָם, וְכָל תְּנוּעוֹת נִגּוּנָיו בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. וְאַף בְּזֶמֶר זֶה הִדְגִּישׁ אֶת הַתֵּבוֹת 'שְׁנֵי כְבָשִׂים' בִּכְפִילוּת.

וְהָיָה אוֹמֵר רַבִּי אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר רֶמֶז בִּכְפִילוּת זֶה, שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת וּלְהַדְגִּישׁ אֶת הַמְיֻחָד שֶׁיֵּשׁ בְּקָרְבְּנוֹת מוּסָף שֶׁל שַׁבָּת שֶׁאֵינוֹ כִּשְׁאָר הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהָיוּ שִׁבְעָה כְּבָשִׂים, וְשַׁבָּת הוּא הַמְיֻחָד בְּקָרְבָּנוֹ שְׁנֵי כְבָשִׂים:

לעמוד הניגון "וביום השבת"


[45] ובכן צדיקים

ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו, וחסידים ברנה יגילו עם הניגון השייך לזה. [שארית ישראל מכתב צד מר' מרדכי מנחם נפתלי הלברשטאט].

לעמוד הניגון "ובכן צדיקים"


והא אזמין עתיק יומין – ראה מס' 34.


[46] ויאתיו כל לעבדך

הנוסח על הפיוט 'ויאתיו כל לעבדך', שבתפלת ראש השנה, חברו רבי ירוחם חזן המפורסם ז"ל, והנהיגו אצל אנ"ש רבי ליב קאנסטאנטינער ז"ל. [שש"ק ד, רלה].

(כאן: מתוך הקלטות בעל התפילה הרה"ח ר' שרגא לוי לנוסח תפילות ימים נוראים)


[47] ויבוא עמלק

הַנִּגּוּן הַמּוּשָׁר בְּפִי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל 'תְּפִלַּת טַל', וְהַנִּגּוּן עַל הַזֶּמֶר 'יְדִיד נֶפֶשׁ' (הַמּוּשָׁר בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית), וְהַתְּנוּעָה עַל הַפָּסוּק (תהלים סג, ז) 'אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי'[1], וְהַתְּנוּעָה שֶׁעַל הַפָּסוּק (שמות יז, ח) 'וְיָבוֹא עֲמָלֵק' וְכוּ' עִם כָּל הַנִּגּוּן שֶׁעָלֶיהָ[2], וְכֵן הַתְּנוּעָה עַל הַפָּסוּק (ירמיה ח, כ) 'עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ', נִתְיַסְּדוּ עַל יְדֵי רַבִּי סֶענְדֶּער טִירָהאוִויצֶער שֶׁחִבֵּר וְיִסֵּד עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה נִגּוּנִים:

[1] "אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך" – "ליגן אויפן בעטל זיך גידיינקען מיט דיר, און צו מארגן זיך טרעפן אין דיר" (רל"י).

[2] רבי סענדער בנגנו התנועה שקודם תיבות "ויבוא עמלק" היה מחווה לעצמו ומראה על ליבו; "און דא, און דא" (רל"י). ועיין עוד בערך רבי יוחנן גלנט לעיל.

לדף הניגון "ויבוא עמלק"


[48] ויהא רעוא

בזמר אזמר בשבחין לא היו אומרים ומנגנים אחריו הפסוקים למבצע על ריפתא וכו', אבל התפלה של 'ויהא רעוא' אמרוהו בנוסח מיוחד המיוחס לר' סענדער מטרהויץ ז"ל והידוע בין אנשי שלומינו. [שש"ק ח, קסז]. ד, רעד.


[49] וכרות עמו הברית

[ימי שמואל ג, מב ע' קמח].


[50] ומנותר קנקנים, נעשה נס לשושנים

ובאותה עת שלוו את המחותנים שהה אז מוהרנ"ת בעלית ביתו, ותלמידו רבי מאיר לייב בלעכער עמד אצלו, וכשעברו אז המלוים תחת בית מוהרנ"ת נגנו את תנועת נגון ההתעוררות הידוע אצלנו; ומוהרנ"ת ורבי מאיר לייב שמעו את תנועת הנגון, ורבי מאיר לייב שהיה בעל מנגן התאים תכף אז תנועת נגון זה לתבות 'ומנותר קנקנים, נעשה נס לשושנים' (בפיוט 'מעוז צור' לחנוכה). [שש"ק החדש ג, קמא].

(כאן: הרה"ח ר' שמואל צ'צ'יק ז"ל, מתוך הקלטת סדר הדלקת נרות חנוכה)


[51] ונתנה תוקף

נוסח הניגון של 'ונתנה תוקף', עיקרו – הוא מהמגיד מטרהוויץ ז"ל ויש בו גם מנוסחאותיו של רבי ליבל קאנסטאנטינער ז"ל. [שש"ק ד, רלו].

(כאן: מתוך הקלטות נוסח תפילות ימים נוראים לבעל התפילה הנודע הר"ר שרגא לוי הי"ו)


[51א] חזרת הש"ץ

נוסח התחלת חזרת התפלה שבראש השנה וכן ניגון ההתחלה של 'כל נדרי' הוא מהצדיק רבי משה שפירא זצ"ל בן הצדיק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל. [שש"ק ו, תפו].


[52] חסל סדור פסח

הניגון הידוע של 'קרב יום' ו'חסל סדור פסח', חוברו על ידי אנ"ש. [שש"ק ד, רסא].

כאן: מתוך אלבומיו של ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)


[53] יארן יארן

הַנִּגּוּן עִם הַמִּלִּים: 'יָארְן יָארְן וָואוּ זֶענְט אִיר פַארְפָארְן' וְכוּ'[1] הָיָה מוּשָׁר עוֹד אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן:

[1] "יארן יארן וואו זענט איר פארפארן, צו זענט איר אין פייער פאברענט געווארן, צו זענט איר אין וואסער פארשוואונדן געווארן, טוט מיר מיין הארץ ברומען" – "שנים שנים היכן נאבדתם, שמא באש נשרפתם, שמא בתוך המים נעלמתם, הומה ליבי עליהם".

כאן: מתוך "ניגוני התעוררות ודבקות" שהוציא ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)


[54] ידיד נפש

רבי סענדער טרהוויצער ז"ל, חיבר כידוע כמה וכמה ניגונים, ביניהם הניגון המושר בפי אנ"ש על 'תפלת טל' והניגון על הזמר 'ידיד נפש' וכן הניגון על הפסוק 'אם זכרתיך על יצועי', 'עבר קציר כלה קיץ' ועוד. [שש"ק ד, רעח]. דיבורי אמונה ג, סו.

כאן, מתוך הסדרה "שבת בברסלב" שהוציא הר"ר ישראל יצחק שפירא. ניתן לרכוש את האלבומים בחנות האתר או ישירות אצל המו"ל, בטל: 050-4138808


[55] י-ה אלי

ואחר כך נגן ר' אברהם נ"י הפזמון של יום טוב קודם מוסף: 'י-ה א-לי' וכו' בנגון של אומן המעורר ובודאי יש גם מזה הנגון והפזמון התעוררות. [ימי שמואל ג, עג ע' רנג].

(השואל: און קה אלי?) האב איך אויך געהערט און אומאן, דאס איז אויך פון זיי (מ'טראהוויצע), ( – והניגון על י-ה א-לי? [ורלי"צ בנדר משיב:] גם את הניגון הזה שמעתי באומן. וגם הוא מקורו באנ"ש שבעיר טרוביץ). [טעם זקנים ד, 2]

(כאן: הרה"ח ר' משה ביננשטוק, מתוך הקלטת תפילות, נוסחאות וניגונים)


[56-57] י"ה רבון עלם ועלמיא

ר"נ מטולטשין ז"ל היה נוהג לנגן את הפיט שבימים הנוראים 'מלך עליון – לעדי עד ימלוך', בניגון המושר בפי אנשי שלומנו על 'י"ק רבון עלם ועלמיא' הידוע למנגנים. [שש"ק ו, תפט].

רבי אברהם שטרינהארץ ז"ל היה נוהג לנגן בפיוט 'אמנם כן' שבתפלת ליל יום כפור בניגון 'י"ק רבון עלם' הידוע לבקיאים. [ו, תצב].


[58-59] יום ליבשה

שני הניגונים על הפזמון 'יום ליבשה' חברם רבי מאיר ליב בלעכער, שהיה תלמיד חבר למוהרנ"ת. [שש"ק הישן ג, תד].

לעמוד הניגון "יום ליבשה"


[60] יחדשהו

(רמ"ב: דער ניגון פון יחדשהו, וואס מען רופט די נשמות, דאס איז אויך פון רבי'ן?) יא. דער ניגון איז פון רבי'ן, דער ניגון איז פון רבי'ן, אזוי זאגט מען, דער רבי האט געהאט אין זיך אסאך תנועות, צדיקים פלעגן האבן תנועות. ביי התבודדות פלעגט מען האבן א מין – א נגינה פון א נוסח, א מין נגינה וואס האט צוגעצויגן. [טעם זקנים סו, 16].

ניגון הידוע שמזמרין אותו בברכת החודש, התאימו רבי לוי יצחק ז"ל, באומאן לא נהגו לזמר בברכת החודש כלל. [שש"ק ד, ריד].

(כאן: מתוך הקלטת הרה"ח ר' שרגא לוי והמנגנים ר' אברהם לייב בורשטיין ור' יחיאל פרנק, בבית אדמו"ר מתולדות אהרן)

לעמוד הניגון "יחדשהו"


[61] יעלה תחנוננו

הנוסח שבתפלת 'יעלה תחנוננו' וכו' שאומרים בתפלת ליל יום כפור הוא מהבעל שם טוב. וכן שמע רל"י ז"ל מחזן עיר מעזבוז בבקרו שם בצעירותו. [שש"ק ד, רמג].

(כאן: מתוך הקלטת הרה"ח ר' שרגא לוי והמנגנים ר' אברהם לייב בורשטיין ור' יחיאל פרנק, בבית אדמו"ר מתולדות אהרן)


[62] יצוה צור חסדו

הניגון המפורסם על הזמר 'יצוה צור חסדו' לא היה מושר בפי אנשי שלומנו שבאומאן ולא ידעו ממנו, ורבי אברהם סופר [שטרנהארץ] ז"ל הוא אשר הביאו ופרסמו בין אנשי שלומנו באומאן, ואמר שמקובל בין אנשי שלומנו שבעיר טשערין שבעת בקורו של רבנו בטשערין מפעם לפעם, היו אנשי שלומנו מזמרים ניגון התעוררות זה לפני אמירת התורה. ורבי לוי יצחק ז"ל הוא אשר הלביש ניגון נפלא זה על פיוט 'יצוה צור חסדו'. [שש"ק ה, תס].

לעמוד הניגון "יצוה צור"


[63] כאיל תערוג

נִגּוּן תְּנוּעַת הַהִתְעוֹרְרוּת עַל הַפְּסוּקִים 'כְּאַיָּל תַּעֲרֹג' וְכוּ' לֹא הָיָה נוֹדָע בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן, וְלֹא יָדוּעַ מִי הִלְחִינוֹ[1]:

[1] רבי הירש לייב ליפל ורבי אברהם יעקב גולדרייך שהיו מזמרים הרבה ניגון זה היו מספרים על רבי דוד שטעפער שהיה שר הרבה ניגון זה *

(כאן: מתוך שיחה על הניגון "כאייל תערוג" כשיר התבודדות, הר"ר שרגא לוי והר"ר דוד רפאל בן עמי, מתוך ארכיונו הנפלא של ר' דוד בן עמי-פיינשיל ז"ל)


[64] כי אשמרה שבת

על הנאמר בזמירות שבת בזמר 'כי אשמרה שבת' המובא בנוסח 'הוא יום מכובד הוא יום תענוגים וכו' המתאבלים בו אחור נסוגים'. וכן להלן; 'מחל מלאכה בו סופו להכרית', אמר [ראבר"נ] שאין זה לשון הנכון לזמרו כי אין מזמרים בשום זמירות 'ענשים ויסורים', על כן היה אומר ומזמר 'השמחים בו שמחה משיגים'. 'הבטלים בו' או 'השובתים בו סופם לשארית'. [שש"ק ז, תקמד]. טעם זקנים נה ע' 18.


[65] כי אתה שומע קול שופר

ובסדר שופרות אתה נגלית… ואחר כך כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ובזה החזן כופל זה כמה פעמים כפי הנגון וכן מקובל מפי אנ"ש ורבי נחמן טלטשינער הנגון. [ימי שמואל ג, קיח ע' תו]. ימי שמואל ג, קכב ע' תטז.


[66] כי הנה כחומר ביד היוצר

נוסח הניגון על הפיוט הנאמר בליל יום כפור 'כי הנה כחומר ביד היוצר' הידוע בין אנשי שלומינו יסדו ר"נ מטולטשין ז"ל. ולא היו כופלין התבות 'לברית הבט'. וכן היו מנגנים אותו בניגון אחיד ולא היו מחליפים קול הניגון בין קטע לקטע אלא הכל בניגון אחד בתנועת הניגון הרגוע. [שש"ק ח, קעא].

(כאן: מתוך הקלטת הרה"ח ר' שרגא לוי והמנגנים ר' אברהם לייב בורשטיין ור' יחיאל פרנק, בבית אדמו"ר מתולדות אהרן)


[67] כי נחם ה' ציון

שמעתי מאבי ז"ל שאחר שסיפר אדמו"ר זצוק"ל את המעשה מהבערגיר, היה אז בין אנשיו שמחה גדולה ועצומה, ושררו אז את הכתוב 'כי ניחם ה' את ציון' וכו', כי הבינו אז משיחותיו הק' ששח אח"כ המבוארים בסוף המעשה, שענין הבחור והבת מלך המובא שם מרמז על נשמת משיח וכנסת ישראל … [חכמה ותבונה סימן יב אות ד ע' צ].

נוהגים היו אנ"ש משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש אב לעשות רקוד ולזמר אחר התפלה את הזמר הידוע על הפסוק 'כי נחם ה' ציון'… [שש"ק ד, קצא].


[68] כל מקדש שביעי

הניגון על הזמר 'כל מקדש שביעי' שבזמירות ליל שבת, הוא מנוסח וואהלין עם מעט תוספות מאנ"ש. [שש"ק ד, רי].

נוסח הניגון על הזמר 'כל מקדש שביעי' הוא עתיק עוד מזמן רבנו ז"ל… ובסיום הזמר… לא היו מפסיקים אלא היו מסמיכים תכף עם התבות תשועת עולמים, את הזמר שאחריו 'מנוחה ושמחה'. [ו, תקיא].

כאן, מתוך הסדרה "שבת בברסלב" שהוציא הר"ר ישראל יצחק שפירא. ניתן לרכוש את האלבומים בחנות האתר או ישירות אצל המו"ל, בטל: 050-4138808


[69] כל נדרי

נוסח התחלת חזרת התפלה שבראש השנה וכן ניגון ההתחלה של 'כל נדרי' הוא מהצדיק רבי משה שפירא זצ"ל בן הצדיק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל. [שש"ק ו, תפו].

(כאן: מתוך הקלטות בעל התפילה הנודע ר' שרגא לוי לנוסח תפילות ימים נוראים)


[70-71] להודיע שכל קויך לא יבושו

נִגּוּן הַהִתְעוֹרְרוּת הַיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ עַל 'מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי', וּשְׁנֵי הַנִּגּוּנִים עַל 'שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב', וּשְׁנֵי הַתְּנוּעוֹת עַל 'לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ'[1], וּשְׁנֵי הַנִּגּוּנִים עַל הַפִּיּוּט 'יוֹם לְיַבָּשָׁה', נִתְיַסְּדוּ עַל יְדֵי רַבִּי מֵאִיר לֵייבּ בְּלֶעכֶער תַּלְמִיד חָבֵר לְמוֹהַרְנַ"תְּ:

[1] ראה מכתבי מוהרנ"ת (עלים לתרופה תיט) מיום ד' תענית אסתר תר"ג ברסלב: "אל ימנעך שמחת פורים מלקיים מצות שליחת המעות והמכתב הנ"ל. אדרבא בזה תשמח ותגיל עם הניגון שרבי נחמן שיחיה מנגן שם "שושנת יעקב צהלה ושמחה" שאתה זוכה בפורים למצוה זאת"; ושם (מכתב שעח) מאור בוקר יום ב' תרומה תר"ב: "וימי הפורים וימי הפסח ממשמשין לבוא. ופורים הכנה לפסח וכו' והכל נאמר גם עליך ועל כל אחד ואחד בפרטיות. ולה' התקוה שנזכה לזמר בשמחה: שושנת יעקב צהלה ושמחה".

כאן: מתוך ניגוני חנוכה ופורים שהוציא ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)


[72] למנצח בנגינות

ואחר כך עשינו רקוד עם נגון על מזמור 'למנצח בנגינות' שאומרים אחר הספירה בנגון המעורר הלב מאד. [ימי שמואל ג, לח ע' קלה]. נז ע' רג.


[73-74] מה ידידות

הזמר המושר בפי רוב אנשי שלומנו בליל שבת על 'מה ידידות מנוחתך', חברו רבי מאיר לייב בלעכער הנפח ז"ל. רבנו בעצמו שר בנוסח אחר הידוע בין המנגנים. [שש"ק ו, תקיב].


[75] מזמור שיר חנוכת הבית לדוד

נִגּוּן עַל 'מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד' הַמּוּשָׁר בִּימֵי הַחֲנֻכָּה, הוּא נִיגוּן מִיסוֹדוֹ שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ:

(כאן: הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר, מהקלטת שירי חנוכה לאחר שיעור בימי החנוכה)


[76] מיט אים אין איינעם

הַשִּׁיר הַיָּדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ 'הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים' וְ'אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ' וְכֵן 'מִיט אִים אִין אַיינֶעם צוּ זַיין דַארְף – מוּז מֶען דָאךְ בְּוַדַּאי פְרַיילַאךְ זַיין'[1] הָיָה מוּשָׁר עוֹד בְּפִי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ

[1] "עם השם יתברך להיות ביחד מחוייבים אנו בוודאי לשמוח". ניגון זה היו יכולים אנשי שלומינו לנגן משך לילה שלם (רל"י).

כאן: מתוך "ניגוני התעוררות ודבקות" שהוציא ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)


[77] מכלכל חיים

נוסח הניגון מתבות 'מכלכל חיים' שבתפלת מוסף של ימים הנוראים, הוא מרבי ירוחם חזן ז"ל, ורבי ליב קאנסטאנטינער הנהיגו אצל אנ"ש. [שש"ק ד, רלד].


[78] מלך עליון – לעדי עד ימלוך

ר"נ מטולטשין ז"ל היה נוהג לנגן את הפיט שבימים הנוראים 'מלך עליון – לעדי עד ימלוך', בניגון המושר בפי אנשי שלומנו על 'י"ק רבון עלם ועלמיא' הידוע למנגנים. [שש"ק ו, תפט].


[79] מנוחה ושמחה

הניגון של 'מנוחה ושמחה' שבזמירות ליל שבת, הוא ניגון מפורסם עוד מזמן רבנו. [שש"ק ד, ריא].

בתיבות 'קום קרא אליו', 'אכול בשמחה' שבזמר 'מה ידידות', [צ"ל 'מנוחה ושמחה'], חוזרים עליהם בנוסח הנגון ג' פעמים כידוע למנגנים. [ו, תקיא].

לעמוד הניגון "מנוחה ושמחה"


[80] מסוד חכמים ונבונים

היה פעם בראש השנה שהחל רבי אברהם שטרינהרץ ז"ל את הקטע 'מסוד חכמים ונבונים' בנוסח אחר מהמורגל וכפי נוסחתו של רבי אהרן הרב מברסלב ז"ל, ומחו על זה אנשי שלומנו עד שהוכרח להתפלל כמקובל. [שש"ק ה, שכט].


[81-82] מעוז צור ישועתי

שני הניגונים שיש לנו על 'מעוז צור ישועתי' נתיסדו על ידי ר' מאיר לייב בלעכער ז"ל (הנפח). [שש"ק ח, רעט].

וראה מס' [50].

ההקלטה הראשונה: הקלטת הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר

ההקלטה השניה ר' משה ביננשטוק מתוך ארכיונו של ר' דוד רפאל בן עמי פיינשיל ז"ל


[83] מעין עולם הבא

נענה אליו רבנו ואמר לו: חייקל, זמר לי את הנגון המעורר הוא הנגון המפורסם בין אנ"ש על התיבות 'מעין עולם הבא' המושר בליל שבת. רבי חייקל שהיה לו כידוע קול ערב נעמד בצווי רבנו והתחיל לזמר את הנגון, כשסימו רמז לו רבנו בידו שיחזור על הנגון שוב וכן עשה, וכשסימו רמז לו רבנו שוב לזמר וכן חוזר חלילה, וכך עמד רבי חייקל וזמר את הנגון כל הלילה ורבנו עומד אצלו… [שש"ק הישן ב, קסד].

מוהרנ"ת ז"ל לא היה נוהג לזמר בליל שבת את הזמר הנקרא 'דער פרומער נגון' המושר בפי אנ"ש על זמר 'מעין עולם הבא', בהטעימו שמחמת קדושת ומעלת שמחת שבת, אינו חפץ לזמר נגוני התעוררות אלא רק נגוני שמחה וחדוה, אולם בסעודה שלישית עת רעוא דרעוין דביקות והתעוררות, אז היה מזמרו. [שש"ק ג, קלד].

והפזמון האחרון שבו 'מעין עולם הבא' זמרנו הרבה פעמים בנגון רבנו ז"ל הידוע בהתעוררות עצום. [ימי שמואל ג, נד ע' קצב].

וראה מס' [25].

לעמוד הניגון "מעין עולם הבא"


[84] סדר העבודה

נוסח התפלה שבסדר העבודה שבמוסף יום הכפורים הוא מרבי נחמן מטולטשין ז"ל, כי החזן רבי ליב קאנסטאנטינער ז"ל לא היה נשאר בין אנשי שלומנו אחר ראש השנה אלא היה חוזר לעירו. [שש"ק ה, תנו].

(כאן: מתוך הקלטות בעל התפילה הנודע ר' שרגא לוי לנוסח תפילות ימים נוראים)


[85] סורו ממני מרעים

ניגון התנועה על הפסוק 'סורו ממני מרעים' כמדומה שהוא מרבי מענדלי ליטוואק ז"ל. [שש"ק ד, רעח].  בדיבורי אמונה ג, סו מיחסו לר' סענדיר מטירהאוויצע.

כאן: מתוך "ניגוני התעוררות ודבקות" שהוציא ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)


[86] סלח נא

הפזמון סלח נא וכו' בנגונו הידוע מהמגיד מטרוויצע, וגם מהבעש"ט יש נגונים עליהם וכו'. [ימי שמואל ג, קלב ע' תמו].

(כאן: מתוך הקלטת הרה"ח ר' שרגא לוי והמנגנים ר' אברהם לייב בורשטיין ור' יחיאל פרנק, בבית אדמו"ר מתולדות אהרן)


[87] עבר קציר כלה קיץ

רבי סענדער טרהוויצער ז"ל, חיבר כידוע כמה וכמה ניגונים, ביניהם הניגון המושר בפי אנ"ש על 'תפלת טל' והניגון על הזמר 'ידיד נפש' וכן הניגון על הפסוק 'אם זכרתיך על יצועי', 'עבר קציר כלה קיץ' ועוד. [שש"ק ד, רעח]. דיבורי אמונה ג, סו.

הר' סענדיר מטרווצע ז"ל שהיה מגדולי אנ"ש… והוא יסד 'החברה טרווצער'… והיו יוצאים בתחלת הקיץ ליערות ושדות… והיו מזמרים אז בעת צאתם בנגון הידוע 'עבר קציר כלה קיץ ועדין לא נושענו' וכו'. [כתבי רבי שמואל ע' רצד אות כ].

כאן: מתוך "ניגוני התעוררות ודבקות" שהוציא ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)


[88] עוז והדר לבושה

את הניגון המפורסם על התיבות 'עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון', חברו תלמיד מוהרנ"ת וחברו ר' מאיר ליב בלעכער ז"ל, שלרוב עניותו הגדולה כשהגיע עת נשואי בתו לא היה לו שום מעות להשיאה, אף להוצאות בגדי כלה, ופנה אליה ונחמה: בתי אין לי במה להשיאך אולם אתן לך זמר נאה, וחיבר ניגון זה לכבוד נשואיה. [שש"ק הישן ג, שצח].

לעמוד הניגון "עוז והדר לבושה"


[89] עמך ה' ידכאו

הניגון על הפסוק עמך ה' ידכאו וכו' אומרים שהוא ניגון עתיק מאוד מהלחנים שהביאו עמם לגלות הלוים שעמדו על הדוכן עוד בבית המקדש. [שש"ק ד, קנג].

תלמידי המהר"ם מספרים שרבם נהג להזמין את רבי בן ציון לסעודת החג של ראש השנה, ורבי בן ציון שר לפניו פעמים אין ספור את המנגינה הברסלבית הידועה, המושרת על הפסוק 'עמך ה' ידכאו'. תלמיד שהשתתף בסעודות אלו העיד: המנגינה הרטיטה את נימי הלב, עד שכולם התיפחו מבכי, וגם עיני הרב (מהר"ם) זלגו דמעות. [אנשי הצדיק ג – תולדות רבי בן ציון אפטער – ע' א'קיז].


[90] צהלי ורוני יושבת ברסלב

ואז זמרו אנשי שלומינו בשוק 'צהלי ורוני יושבת ברסלב'. [אבניה ברזל אות ט ע' יג].


[91-92] קרב יום

הניגון הידוע של 'קרב יום' ו'חסל סדור פסח', חוברו על ידי אנ"ש. [שש"ק ד, רסא].

הַנִּגּוּן הַיָּדוּעַ שֶׁל 'קָרֵב יוֹם' בִּתְנוּעַת הַשִּׂמְחָה חֻבַּר עַל יְדֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיָה מוּשָׁר הַרְבֵּה בְּאוּמַאן. וְהַנִּגּוּן בִּתְנוּעָה שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, לֹא שָׁרוּ וְלֹא יָדְעוּ מִמֶּנָּה כְּלָל בְּאוּמַאן, רַק רַבִּי דָּוִד שְׁטֶעפֶּער הוּא אֲשֶׁר נִגְּנָהּ כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יָדוּעַ מְקוֹרוֹ מֵאַיִן:

(כאן, מתוך הקלטות ניגוני ונוסחאות פסח, מהרה"ח ר' שרגא לוי הי"ו)


[93-94] שבענו

בליל שבת היו נוהגים לשיר הזמר 'שבענו', פעמים בניגון המפורסם ופעמים בניגון השני הידוע לבקיאים. [שש"ק ו, תקח].


[95] שבת קדשנו מחמד עיננו

הַנִּגּוּן הַמּוּשָׁר כַּיּוֹם עִם הַתֵּבוֹת 'שַׁבָּת קָדְשֵׁנוּ מַחְמַד עֵינֵנוּ' לֹא יָדְעוּ מִנִּגּוּן זֶה בְּאוּמַאן:


[96-97] שושנת יעקב

נִגּוּן הַהִתְעוֹרְרוּת הַיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ עַל 'מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי', וּשְׁנֵי הַנִּגּוּנִים עַל 'שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב', וּשְׁנֵי הַתְּנוּעוֹת עַל 'לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ'[1], וּשְׁנֵי הַנִּגּוּנִים עַל הַפִּיּוּט 'יוֹם לְיַבָּשָׁה', נִתְיַסְּדוּ עַל יְדֵי רַבִּי מֵאִיר לֵייבּ בְּלֶעכֶער תַּלְמִיד חָבֵר לְמוֹהַרְנַ"תְּ:

[1] ראה מכתבי מוהרנ"ת (עלים לתרופה תיט) מיום ד' תענית אסתר תר"ג ברסלב: "אל ימנעך שמחת פורים מלקיים מצות שליחת המעות והמכתב הנ"ל. אדרבא בזה תשמח ותגיל עם הניגון שרבי נחמן שיחיה מנגן שם "שושנת יעקב צהלה ושמחה" שאתה זוכה בפורים למצוה זאת"; ושם (מכתב שעח) מאור בוקר יום ב' תרומה תר"ב: "וימי הפורים וימי הפסח ממשמשין לבוא. ופורים הכנה לפסח וכו' והכל נאמר גם עליך ועל כל אחד ואחד בפרטיות. ולה' התקוה שנזכה לזמר בשמחה: שושנת יעקב צהלה ושמחה".

ההקלטה הראשונה מתוך הקלטה נדירה מהרה"ח ר' בן ציון אפטר ז"ל:

והניגון האיטי מתוך אבלום "חנוכה ופורים" של יהדות וזמר, ר' אברהם לייב בורשטיין (להזמנות, הזמנת הופעות ורכישה: 052-2879123)


[98] שיר המעלות לדוד

ואז צוה לזמר על השולחן שיר המעלות לדוד לולי ה' שהי' לנו. וזימרו לפניו זה המזמור בליל שבת כמה פעמים אין מספר… [חיי מוהר"ן קכד].


[99] תפלת טל

רבי סענדער טרהוויצער ז"ל, חיבר כידוע כמה וכמה ניגונים, ביניהם הניגון המושר בפי אנ"ש על 'תפלת טל' והניגון על הזמר 'ידיד נפש' וכן הניגון על הפסוק 'אם זכרתיך על יצועי', 'עבר קציר כלה קיץ' ועוד. [שש"ק ד, רעח].  דיבורי אמונה ג, סו.

רבי אברהם [בר"נ] בדרך כלל לא היה מתפלל כשליח ציבור, פעם התפלל לפני העמוד בשמיני עצרת שאצלו היה אז שמחת תורה, כי נהג בעצמו כתושב ארץ ישראל, ובקש שיתנו לו מפטיר, ואחר כך התפלל מוסף ו'טל' כנוסח הניגון שחובר על ידי רבי סענדער טרהוויצער, והתפלל כנוסח בדייקנות. [שש"ק הישן ג, תקי].

ראבר"נ ז"ל הוא אשר שילב בתפלת טל את הניגון הידוע שחברו רבי סענדער טרהויצער ז"ל, ומני אז נתקבל בקרב אנשי שלומנו. [שש"ק ו, עו].

כאן: מתוך הקלטה נדירה של הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל


[100] נשמת כל חי

ביאור הליקוטים תרצ"ה בסוף תו' כא – כדי שלא להוציא הנייר חלק נכתוב איזה שיחות:

ובבוקר השכם התפלל [מוהרנ"ת] בהתעוררות גדולה ובפרט נשמת הי' אומר בניגון המעורר הלב מאד הידוע לאנש"ש… 


[101] תפלת גשם

[ראבר"נ] האט ער שוין געבענטשט גשם אויך – דאס איז די אייניגע ניגון טל מיט גשם.  (- רבי אברהם ב"ר נחמן [שהתפלל כשליח ציבור] התפלל כבר גם תפילת גשם, זה אותו ניגון של תפילת טל) [טעם זקנים ד, 2].

כאן: מתוך הקלטת נוסח תפילת גשם להרה"ח ר' שרגא לוי


מפתח השמות

אדמו"ר רבי נחמן מברסלב – 16, 24, 28, 30, 34, 40, 60, 74, 83.

ר' אברהם ב"ר נחמן – 64, 99.

ר' אברהם שטרנהארץ – 20, 62, 80.

ר' אהרן הרב דברסלב – 80.

ר' אהרן מקיבליטש – 31. 39.

ר' דוד שטעפער – 63, 92.

ר' יקותיאל מ"מ דטירהאוויצע – 51, 86.

ר' ירוחם חזן – 38, 44, 46, 77.

ר' ישראל בעל שם טוב – 40, 61, 86.

ר' לוי יצחק מבארדיטשוב – 7.

ר' לוי יצחק בנדר – 60, 62.

ר' לייב מקאסטאנטין – 26, 43, 46, 51, 77.

ר' מאיר יהודה (לייב) בלעכער – 50, 58, 59, 70, 71, 73, 81, 82, 88, 96, 97.

ר' מענדיל ליטוואק – 4, 85.

ר' משה שפירא – 51א, 69.

ר' נחמן הלוי חזן מטולטשין – 15, 18, 25, 35, 56, 65, 66, 78, 84.

ר' נתן בייטלמאכער – 12.

ר' נתן שטרנהארץ – מהרנ"ת – 11, 21, 33.

ר' סענדיר מטירהאוויצע – 19, 39, 47, 48, 54, 85, 87, 99.

ר' צבי אריה ליפל – 29.

החזן שלוסברג – 23.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support