תפילה בכוונה מביאה רפואה, שכן את כל הכוחות שבעולם, כולל כוחות הרפואה שבעשבים, מקבלים דרך המזלות, כפי שלמדונו חז"ל: "שאין לך כל עשב ועשב שאין לו כוכב ומזל שמורה אותו ואומר לו גדל" (בראשית רבה י), והמזלות מקבלים את כוחם ממלאכים ומשרים עליונים וכן הלאה, עד שורש כל הבריאה, שהוא "דבר ה'", ככתוב: "בדבר ה' שמים נעשו" (תהלים לג, ו).

לכן, מי שמתפלל כראוי ודבק בכל לבו לתפילה, שהיא בעצם שיחה בינו לבין קונו, זוכה שדיבוריו יהיה כביכול בבחינת "דבר ה'" – כפי שאנחנו מבקשים: "ה' שפתי תפתח" וכמו שכתוב: "ואשים דברי בפיך" (ישעיהו כא, טז).

שהרי כך מבואר בשולחן ערוך (או"ח צח, א), שתפילתם של חסידים קרובה למעלת הנבואה – שהיא דבר ה', שורש השפע והחיות – כך שהם יכולים להוריד בתפילתם שפע כוחות הנחוצים להם – שבדרך כלל נמצאים רק בתרופות ובסמי מרפא נדירים – ולהכניסם בתוך לחם ומים פשוטים. שכן כאשר שאוחזים בשורש הכוחות, ניתן להוריד אותם לכל מקום רצוי.

זה שנאמר: "ישלח דברו וירפאם" – כשזוכים שהרפואה היא על ידי תפילה – דבר ה' – כי אז "וימלט משחיתותם" (תהלים קז, כ) – אין זקוקים לרפואת העשבים – השחת.

כך מתפרש הפסוק: "ועבדתם את ה' אלוקיכם" – עבודה זו תפילה (בבא קמא צב) – ואזי "וברך את לחמך ואת מימיך", שבזכות התפילה השלימה כל כוחות הרפואה יכנסו בתוך הלחם והמים – "והסירותי מחלה מקרבך" (שמות כג, כה).

(עפ"י ליקו"מ ח"ב א)

(הערה חשובה: אין במאמר זה משום התייחסות לשאלה האם ללכת לרופאים או לקחת תרופות. וינהג כל אדם כמנהג רבותיו. בכל זאת, אנו רואים לנחוץ להביא כאן את שיחת רבינו בענין חיסון ילדים: "רבינו זצוק"ל אמר שצריכין לכל ילד להעמיד פאקין (חיסון אבעבועות שהומצא אז) קודם [הגיעו לגיל] רבע שנה. ווארום אויב ניט (=שאם לא) הוא כמו שופך דמים", אפילו אם דרים הרחק מהעיר, וליסע אפילו בזמן שהקור גדול, להעמיד פאקין (לחסן נגד אבעבועות)" (אבניה ברזל ל"ד))