קדושת ארץ ישראל
י״ד באב תשע״ט
ארץ ישראל אינה רק קדושה ונעלה, אלא היא הארץ היחידה המתאימה לנו. "כי כל אחד מישראל, מגדול ועד קטן, יש לו איזה חלק בארץ ישראל, ושם חיינו, שם קדושתנו … שם חלקנו, שם גורלנו. ובחוץ לארץ אנחנו גֵרים, כאורח נטה ללון המתגולל בחוצות ובשווקים וברחובות … ועל כן נקראת חוץ לארץ, 'חוץ' דייקא, כי בחוץ אנו עומדים, בחוץ ממש, ואין איש מאסף אותנו הביתה – עד אשר נבוא על אדמת הקודש"
להתחזק בקדושת ארץ ישראל
השבוע, פרשת שלח, בה אנו קוראים על המרגלים, הוא השבוע המתאים ביותר לשוחח ולהתחזק בענין קדושתה של ארץ ישראל.
אין כאן חלילה כוונה לשמץ של ציונות, שהרי אין סתירה גדולה לקדושתה של ארץ ישראל מאשר הפיכתה לעניין של לאומיות ותרבות; והלא על אלה שעשו זאת ניבא רבינו הקדוש: "קדושת ארץ ישראל עכשיו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכולת בקדושתה להתגלות" (ליקוטי מוהר"ן, נה).
גם על אלה המנפנפים במצוות 'ישוב ארץ ישראל' כביכול, כבר לימדנו רבינו הקדוש, שרק "מי שכוונתו לשמים באמת, שנוסע לארץ ישראל כדי לשוב על ידי זה לה' יתברך – תועיל לו ארץ ישראל מאד… אבל אם אין רצונו כלל בשביל עבודת ה', לכלות הרע שלו – מה יועיל לו ישיבת ארץ ישראל?! כי היא מקיאה אותו בבחינת 'כאשר קאה את הגוי' " (ליקוטי עצות, ארץ ישראל, יג).
וכך שסיכם זאת אחד מגדולי חסידי ברסלב בדור הקודם, רבי שמשון ברסקי: "אדם שארץ ישראל אינה חשובה בעיניו ואינו מתכוון לקדושתה, אפילו כשהוא נמצא בארץ ישראל, כאילו לא היה בה" (עצות המבוארות, שם).
* * *
ארץ ישראל – מלבד שינויים קלים במזג האויר וכיו"ב – דומה לכל מדינה אחרת. "כי באמת בדמות ותמונה, אין חילוק כלל בין ארץ ישראל ובין שאר מדינות, להבדיל".
כל זה למראית עין, אך "באמת היא מובדלת ומופרשת לגמרי משאר ארצות בכל ענייניה ובחינותיה. ואמר רבנו, זכרונו לברכה, שארץ ישראל יש לה רקיע אחר משאר ארצות [!] וכמובן בזוהר הקדוש פרשת תרומה". על אף שהיא דומה במראה לשאר הארצות, "אף על פי כן, היא קדושה מאד מאד בתכלית הקדושה עצומה ונוראה מאד" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, קטז).
לא רק שהיא קדושה ונעלה, אלא היא הארץ היחידה המתאימה לנו. "כי כל אחד מישראל, מגדול ועד קטן, יש לו איזה חלק בארץ ישראל, ושם חיינו, שם קדושתנו, שם ביתנו, שם ארצנו, שם אדמתנו, שם חלקנו, שם גורלנו. ובחוץ לארץ אנחנו גֵרים, כאורח נטה ללון המתגולל בחוצות ובשווקים וברחובות, כי אין זה אדמתנו וחלקנו כלל. ועל כן נקראת חוץ לארץ, 'חוץ' דייקא, כי בחוץ אנו עומדים, בחוץ ממש, ואין איש מאסף אותנו הביתה – עד אשר נבוא על אדמת הקודש" (ימי מוהרנ"ת ח"ב, א).
הארץ הקדושה היא הארץ היחידה המתאימה ליהודי לחיות בה, ולעבוד בה את ה'. רק בה יכול האדם לחיות מתוך אמונה שלימה, להתפלל לה' בכל לבו ולחולל בתפילתו ישועות מעל דרך הטבע (ליקוטי מוהר"ן, ז). רק בה יכול יהודי להילחם עם יצרו ולהתעלות מדרגה לדרגה, ולהיות 'איש מלחמה' אמתי (ליקוטי מוהר"ן, כ).
גם את האור הגדול של צדיק האמת, אין אפשרות לקבל אלא בכוחה של הארץ הקדושה. וכביטויו החריף של רבי אברהם ב"ר נחמן: "כשם שאי אפשר לקבל את אורו של רבינו הקדוש אלא באמצעות תלמידו רבי נתן, כך אי אפשר לקבל את אורו של רבינו הקדוש אלא באמצעות ארץ ישראל!"
* * *
נשאלת השאלה: מה אמורים לעשות בני ארץ ישראל עם מידע נפלא זה? האם יש בדברים אלה רק כדי לגרות את יושבי חו"ל לכסוף לעלות לארץ?…
ובכן, יש בדברים אלה בראש ובראשונה קריאה נרגשת לכל יושבי הארץ, להיוודע אל האוצר העצום הפתוח לפניהם, לבל יבזבזו את מגוריהם כאן לריק, אלא ינצלו זאת עד תום. וכאשר התבטא על כך רבי אברהם ב"ר נחמן: "יש לבוא לארץ ישראל כדי לעבוד בה את ה', ולא רק כדי לנשק שם את המזוזה"…
אם אכן זכינו לגור כאן, נישמר אפוא לבלי להיסחף אחר ההרגשה החיצונית והחומרית, המשכיחה מאתנו את נוראות קדושת הארץ. נשנן שוב ושוב שאכן אותם הבניינים המוכרים לנו מירושלים או צפת, הם הם אלו הבניינים אשר הפליג רבינו הקדוש בגודל קדושתם וסגולתם.
שהרי כך התבטא רבינו הקדוש בפירוש – כאשר שאל אותו מוהרנ"ת מה כוונתו בהפלגותיו על קדושת ארץ ישראל – גער בו ואמר: "כוונתי כפשוטו: ארץ ישראל הזאת, עם אלו הבתים. היינו שכל כוונתי כפשוטו, שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ ישראל הגשמי הזה, שמיושב באלו הבתים והחצרות העומדים שם, בצפת וטבריה ושארי מקומות ארץ ישראל" (ימי מוהרנ"ת ח"ב, ב).
אשרי מי שמודע לעוצם קדושת הבנין שבו הוא גר, והגינה שבה הוא הולך, ומנצל אותה לזכות בה לאורו של רבינו הקדוש הקשור בקשר הדוק עם קדושת ארץ ישראל.
