שאלה

מה היתה דעתו של רבי לוי יצחק בנדר על הנסיעה לאומן

תשובה (הרב משה ביננשטוק)

דעת רבי לוי יצחק בנדר על הנסיעה לאומן

אענה, מכלי ראשון, על השאלה מה היתה דעתו של רבי לוי יצחק בנדר על הנסיעה לאומן: זכיתי להכיר את רבי לוי יצחק בנדר ז"ל בער"ח ניסן תשכ"ד, ומאז שנת תשל"א הייתי כמעט צמוד אליו במשך שמונה עשרה שנים, עד עלייתו לגנזי מרומים בכ"ב תמוז תשמ"ט.

רבי לוי יצחק מספר על אנ"ש שנסעו מא"י לאומן

עד לשנותיו האחרונות היה רבי לוי יצחק בנדר מרבה לדבר על גודל החיוב לנסוע לאומן לר"ה, אף לבני ארץ ישראל, והירבה לדבר בשבח גדולי אנ"ש שמסרו נפשם וגופם ונסעו מדי שנה לר"ה, כר' נתן ב"ר יהודה ור' מאיר מטפליק. כן סיפר איך שרבי אברהם ב"ר נחמן נסע מארץ ישראל לאומן בכל שנה, מתרנ"ד עד תרע"ד, למרות שסבל מאד מטלטולי הדרך, ובעיקר מחוסר הצניעות בדרכים, והיה נודר בכל שנה שלא ייסע יותר, אך כשהיה מתקרב ראש השנה, החל ליבו בוער לרבינו כאש יוקדת, והתיר את נדרו.

רבי אפרים ב"ר נפתלי

אולם לא אשכח באיזו התהלבות דיבר על ר' אפרים ב"ר נפתלי, שהיה זקן מופלג (בגיל תשעים) ונסע מארץ ישראל לאומן, וכששאלוהו: "אולי ח"ו תסתלק בדרך ויקברוך אי שם שלא לפי כבודך?" אמר: "אפילו מען זאל מיר באגראבן אונטער א פארקען (כלומר אפילו שיקברוני מאחורי גדר בית הקברות, במקום שבו קבורים פושעים) - העיקר שאסע לרבי לר"ה!!!" הוסיפו לשאול אותו: "אולי תסתלק לפני שתגיע?" השיב: "אז הרי הייתי בשנה שעברה.

"זכור ברית במאה שערים, מנחה באומן..."

זכורני כיצד החל רבי לוי יצחק לתכנן את הנסיעה לאומן לר"ה, ותיאר כיד ה' הטובה עליו איך שנאמר את הסליחות של 'זכור ברית' בבית המדרש במאה שערים, ובבוקר נטבול כאן במקווה ואחר כך ניסע לקלויז באומן שנקבל לידינו...

"העיניים הטהורות שלו..."

בתקופה האחרונה לחייו, כשנפרצה הדרך לאומן, ורבי לוי יצחק שהיה עדיין תחת השפעת אכזריות השלטונות הקומוניסטיים שגזרו עליו מיתה - לא עיכל את הדברים, ואמר לי: "גם כשהכלב ישן הוא ערני ומסוכן..." עם זאת, לאחר ר"ה תשנ"ט, כשחזרו הנוסעים בשלום ור' מיכל דורפמן סיפר לו על הצלחת הנסיעה ועל  מסירות נפשו של הצדיק רבי שמואל שפירא, התלהב רלוי"צ והרים את ידיו ועיניו לשמים, וקרא: "ר' שמיל ר' שמיל, העיניים הטהורות שלו".

האם רבי לוי יצחק אמר ש"אין הלכה ברורה"?

כשהתקרב מועד הנסיעה לר"ה תש"ן, וכל תלמידיו נרשמו לנסיעה, נפוצו שמועות בשם רלוי"צ שלא ברור אם גם מארץ ישראל צריך לנסוע לראש השנה באומן. אני, ששמעתי אותו במשך כל השנים דורש בחשיבות הנסיעה, לא יכולתי להתאפק, ובעת שליוויתי אותו לביתו (בפעמים האחרונות שעוד יצא לבית הכנסת) יחד עם ידידי ר' יצחק חשין, שאלתי אותו אם נכון הדבר שאמר כי אין הלכה ברורה בזה. ענה לי "אני רק אומר שאני אינני יכול לנסוע". אמרתי לו: "הרי הדרך כל כך קלה ונוחה". אמר לי: "האם אתה חושב שאינני יודע בן כמה אני?..."

הבנתי את כוונתו והזדעזעתי, אך אזרתי אומץ ואמרתי לו: "רלוי"צ, כיום תוך שלוש שעות ניתן להחזירכם לארץ". ענה לי: "לא, באותו היום שאסתלק ברצוני להיקבר". אמרתי לו: "גם זו לא בעיה, שלוש שעות ואתם כאן". אמר לי: "אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה".

כאן הפסקתי להתווכח. ראיתי שרבי לוי יצחק יודע את מצב בריאותו הרופף, והוא ביישוב דעתו מתכונן לנסיעה לעלמא דאתי.

איך אפשר לומר שדעת רבי לוי יצחק בנדר על הנסיעה לאומן היתה שלילית?!

אני וחברי היקרים, תלמידיו הקרובים ביותר, עומדים ומשתוממים איך אפשר לומר שהוא שלל את הנסיעה לאומן – לאחר שמסר נפשו על נסיעותיו לציון הקדוש, כפי שהתבטא שהדרך היתה מחופה בחודי חניתות – ולומר שהתנגד ח"ו לנסיעה לאומן לר"ה? ברור כשמש שאם היה בחיים עמנו, הוא היה נרשם ראשון לנסיעה, כאשר ב"ה איכשר דרא והנסיעה  קלה כל כך.