ראשי > ימי זכרון > חשון > רבי שבתי ברסלבר

רבי שבתי ברסלבר

רבי שבתי ברסלבר

י״א במרחשון תרפ״ג

מקום קבורתו:

בית הקברות החדש, אומן, אוקראינה

ר' שבתי ברסלבר חתנו של ר' חיים הכהן סטולר. ר' יעקב הנפח מאומאן היה דוד של אביו. איש תמיד ופשוט, נהג לאכל רק סעודה אחת ביום ותמיד היה מחפש לסעודה זאת אורח. היה אוסף מזון לעניים בעגלה שהיה רותמה אל עצמו. נפטר בי"ב חשון בשנות תר"פ-תרפ"ג בהיותו בן פ"ד שנים.

בנוהג שבעולם שהאדם הדשן והשבע אינו נותן לבו לעני ולחסרונותיו. שונה היה רבי שבתי, על אף שלא חסר דבר על שולחנו, היו מעייניו נתונים תדיר לאלה שאין להם לחם לאכול ובגד ללבוש.

לב גדול ורחב היה לו לבוראו כמו לבריות. יכול היה להזיל דמעות כמים בברכת "אהבת עולם," וכאשר נשאל על כך פעם, השיב בתמימות: "ראיתי את רבי נחמן מטולטשין בוכה בברכה זו, משמע יש על מה לבכות שם…"

"מקנא אני ברבי שבתי," אמר פעם רבי נחמן מטולטשין, "שגם אם אינו דר בברסלב, מכונה הוא בפי כול 'ברסלבר,' כינוי נכבד שלא זכיתי לו אני שהתגוררתי בברסלב במשך שמונה עשרה שנה."

חנות הייתה לו בעיר, ממנה הרוויח את לחמו, אך כלום שמעתם מימיכם על אדם הסועד ארוחה אחת ליום בלבד ואינו יודע מחסור מהו? עוד מנהג של קבע עשה לו, שלא לאכול ללא אורח שהיה מביא מה'קלויז' דבר יום ביומו!

וכי יכלו הבריות לדעת שחנווני זה קם בחצות לילה ועורך תיקון-חצות בהשתפכות הלב, ועוד עבודות קדושות שרק הוא וקונו יודעים עליהם? אך דומה כי מידת החסד כה הפכה לחלק ממנו עד שהאפילה על כל שאר מעלותיו הנסתרות.

בערוב ימיו היה רותם עצמו לעגלה מלאה שקים, הולך מבית לבית ומבקש לחם עבור עניים. כאשר העיר לו בנו פעם כי מנהגו זה מיסב לו בזיון, מאחר ואנשים עלולים לחשוב שעושה זאת עבור עצמו וכאילו בנו אינו מפרנסו… השיב לו רבי שבתי, שרחוק היה כמטחווי קשת מ"מה יאמרו" – "אלא מאי? בשביל מי אוסף אני את הלחם אם לא עבור עצמי ונפשי"…

כיוצא בזה, כשסובב באחד מימי החורף לאסוף נפט עבור אביונים שאין ידם משגת לקנות מצרך חיוני זה שבלעדיו עלולים הם לקפוא למוות בלילות החורף האוקראיניים, הגיע אל אחד הבתים, ובעל הבית שראה מי לפניו, הציע לו "עיסקה" – "באם תרקוד לפָני כחסיד ברסלב, אתן לך נפט…"

רבי שבתי, ללא שהיות, פתח בריקוד נלהב, ולאחריו קיבל לידיו כמה בקבוקי נפט לעניים ודלים, כשאינו יודע את נפשו מרוב שמחה.

בן שמונים וארבע היה רבי שבתי כשחלה את חוליו אשר ממנו לא קם. היה זה בערב שבת, י"ב בחשוון, כאשר הרגיש כי זמנו קרב. ביקש מידידיו שבאו לבקרו שיערכו ריקוד. בתוך כך הצטרף גם הוא לריקודים, וכך שמעוהו אומר: "ברוך ה!' הולך אני לעולם שכולו טוב"!

כך מתוך דביקות של שמחה השיב נשמתו הזכה לבוראו.

לפני הלווייתו סבבו ילדי אומן והכריזו: "ר' שבתי מהשקים עם הלחם הלך לעולמו"! כשאינם יודעים איזה הספד טוב הם מספידים אותו…

ר' שבתי, איש התום והחסד, נטמן באומן, סמוך לקבריהם של גדולי חסידי ברסלב: רבי אברהם בן רבי נחמן, רבי געצע ליובאוונע, וגיסו רבי ישראל טרוביצר

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support