ראשי > תולדות חסידי ברסלב וימי זכרון > לא ידוע > רבי שמעון – שמשו של הרבי

רבי שמעון – שמשו של הרבי

רבי שמעון – שמשו של הרבי

מקום קבורתו:

צפת, ארץ ישראל

רבי שמעון – שמשו של רבינו

התלמיד הראשון של רבינו היה רבי שמעון מקרמנצ'וק; הוא התקרב אליו ביום שבו נכנס רבינו לחופה, בעיר מדבדיבקה.

לפני חופתו ניגש רבינו אל כמה אברכים צעירים בני גילו וקשר עמם שיחה, כדי לתהות על קנקנם. מה נעצב לראות שאין מעייניהם נתונים כלל לעבודת השם, כי אם להבלי העולם הזה.

הבחין באברך שיראתו על פניו עומד מן הצד, ניגש אליו ופתח עמו בשיחה על ענייני העולם הזה… אך האברך, שעונה לשם שמעון, לא השיב דבר וחצי דבר, כמי שאין הדברים מעניינים אותו.

שאלו רבינו בתמיהה מעושה: "מדוע אינך מגלה עניין בדברים הללו, האם אינך בן אדם?!"

– "איש תם אנכי", השיב רבי שמעון, "וחפץ אני בדרכי התמימות".

נהרת התרגשות פשטה על פני רבינו, והוא אמר לו: "אם כן, כנראה עוד תהיה היכרות רבה בינינו…"

שיחה בעניני עבודת השם נקשרה ביניהם, כשהם מתרחקים והולכים ממקום החתונה לעבר היער הקרוב. רבינו דיבר דיבורים יוקדים שגרמו לרבי שמעון התעוררות רבה.

השיחות הקדושות הללו נמשכו ימים רבים לאחר החתונה. פעם כה התרגש רבי שמעון מדברי רבינו עד שקרא בקול: "רואה אני שבוודאי עוד תהיה צדיק מפורסם. חפץ אני אפוא להיות השמש שלך!"

חלפו זמנים, ורבי שמעון הגיע בכוח רבינו למעלות נשגבות. 'מתבודד' עצום היה, ולשם כך קבע את מושבו בקצה העיר, כדי שייקל עליו לצאת ליערות לעתים מזומנות.

כותב רבי נתן: "שמעתי מפי רבינו ז"ל בעצמו לפני כמה שנים, שרבי שמעון כבר שבר כל המידות רעות לגמרי" (חיי מוהר"ן, קו) – – – כמו כן התבטא עליו רבינו שכשמו כן הוא: שמעון – עָוֹן מש. לאמור, שכבר משו והלכו ממנו העוונות (שיחות הר"ן מד).

הרבה חידש בתורה ואף העלה את חידושיו על הכתב. פעם נסע עמו רבי נתן בדרך, הבחין בכתבים הנמצאים בידיו, עיין בהם והתפעל מאד מתוכנם. "חידושים כאלו", אמר לו רבי נתן, "ראוי להדפיס!"

רבי שמעון שתק ולא הגיב. אך לאחר שהגיעו לפונדק, נטל את תכריך כתביו, ניגש אל האח הבוער והשליכם פנימה…

זכה רבי שמעון שתתקיים בקשתו, והוא היה לשמשו של רבינו. לא פעם הפציר ברבינו כי יבטיח לו שיזכה לשמשו גם בעולם הבא – אך לא נענה. פעם אף הזכיר לרבינו שמסר את נפשו בעבורו, היה זה כשפעם תוך כדי נסיעתם נשבר אחד מאופני העגלה, והוא זינק מן העגלה ובלם אותה בגופו. נענה רבינו: "אכן, טוב עשית", אך לא הבטיחו מאומה.

אבל רבי שמעון לא התייאש; כעבור זמן פרס שוב את בקשתו בפני רבינו, והפעם לשמחתו נענה, כשרבינו מטעים זאת: "אמי עליה השלום באה אליי בטרוניה: מדוע אינך ניאות לבקשתו?!"

לימים עלה רבי שמעון לארץ הקודש והתיישב בצפת. כמנהגו מאז, קבע מושבו בקצה העיר. בין השנים תקצ"ד-צ"ח הוכה על ידי ערבים בפוגרום שנערך בעיר, הוא נפל למשכב, וכעבור זמן לא רב נסתלק לגנזי מרומים.

נטמן בסמיכות לציוני האר"י הקדוש ומקובלי צפת.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support