רבי שמואל מרדכי קורנבליט
רבי שמואל מרדכי קורנבליט
יום אחרי ראש השנה לאילנות, בימים שמתחילים האילנות לשגשג, בימים אלה נעקר האילן הגדול, אילן ששרשיו וענפיו מרובים. חזרה נשמתו אל על ואנחנו, קרוביו וידידיו, נתייתמנו מחסיד ועובד ה' מיוחד במינו, הלא הוא רבי שמואל מרדכי קורנבליט.
זכה ר' שמואל מרדכי והגיע לגבורות, אולם הצער גדול מאד. ווי אבדה נפש. מדות נאות שהיו בו היו כצל נאה לחסות בצילם. עבודתו ודבקותו בבורא עולמים היו כפירות מתוקים.
כדאי לעסוק ולעיין במידותיו של אחד מבעלי תריסין אשר יגע את יגיעתו העצומה בעבודה כל ימי חייו במסירות נפש עילאית:
כבר מימי בחרותו התחבר רבי שמואל מרדכי קורנבליט עם חסידי ברסלב בפולין והתחיל לזרוח עליו אור החסידות, היה חסיד ממש, לא רק כמי שיודע חסידות ויודע מה טיבה של חסידות. אלא הוא בעצמו חסיד.
תהליך חייו היה פרשה שלימה של דביקות בעבודה, כשעמד בתפילתו ושאל את משאלותיו מה' היה נאנח מלבו הטהור והיתה דמעתו לחם חוקו. השם חסיד נקנה לו מעבודתו וזיכוך טבעו, ממידותיו אשר יגע בהם עד נימי נפשו.
ואנחה גדולה שוברת את ליבנו כאשר רק נזכיר את עבודתו התמידית ואת סדריו הקבועים. מתי יגיעו מעשינו למעשיו?! עד שנותיו האחרונות לא עבר עליו חצות לילה בלי לבכות ולקונן במר נפשו על חורבן ירושלים. בשעת חצות ליל שעה שהעולם כולו נשתתק לגמרי ישב לו בפינה וערך ה"תיקון חצות". עבודתו הטהורה והזכה לא היתה מעורפלת כל שהוא בדעתו ובמחשבתו ובטוהר הלב בחמימות ובשלמות.
מידת מסירות הנפש שהיתה לו בלטה כאשר שם נפשו בכפו להשתטח על קברו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן, ונתעלה שם מפעם לפעם בעבודתו ובבטחונו החזק והאמיץ באלקיו.
במיוחד הצטיין במידת החסד שהיה עסוק בה כל ימי חייו. כדאי לציין שהוא בעצמו היה מתפרנס מיגיע כפיים, ואת כל מסחרו עשה ארעי שבארעי. היה עוזב את בית מסחרו ועוסק במידת החסד בעיר הקודש ירושלים. בפרט התבלט בין עמודי החסד כשבידו רשימה של עשרות משפחות שהיו נתמכות על ידו, וכדי לגייס כספים להנצרכים היה עובד קשות בזיעת אפיים. היה מכתת את רגליו עבור נדכאים ומחוסרי אונים, רבים וגדולים היו מפליאים עד כמה היה מרגיש ומצטער בצער הזולת, עד ימיו האחרונים היה ממש עסוק בחסד בזריזות ומסירת נפש על אנושית.
אבדנו מרגלית זו שהיתה בינינו.
(מבוסס בעיקרו על כתבה שפורסמה בעיתון המודיע ביום כ"ה אדר תשל"ז)
בספר "כיסופים", פרקי חייו של הרה"ח ר' משה בורשטיין ז"ל, מובא:
"לר' שמואל מרדכי היתה חנות בדים בשוק מאה שערים … רבי משה מכנה היה את המקום "החנות של הרבי", כיוון שבחנות זו היה הרה"ח ר' שמואל מרדכי קורנבליט עורך התבודדות בטעם מתוק ומיוחד ועובד את ה' בצורה מופלאה כיאה לחסיד ברסלב.
"כשהיו מגיעים לחנותו של ר' שמואל מרדכי קורנבליט, היה שואל כפי שרבי יצחק ברייטער היה שואל: "ברידער לעבן, האסטי שוין געשמועסט היינט מיט דעם מלך?" ( = אחי יקירי, האם כבר שוחחת היום עם המלך? – האם כבר עשית התבודדות היום?) ר' שמואל מרדכי רגיל היה להתבודד ולדבר עם הקב"ה במשך שעה מדי יום, והיו הדיבורים הללו עם המלך מלכי המלכים דיבורים מתוקים ומעוררים מאוד. אם הזדמן לאי מי לשמוע את ר' שמואל מרדכי קורנבליט מדבר עם אלקיו, דומה היה באזניו כי שומע הוא מישהו מדבר אל אדם אהוב הנוכח עמו באותו חדר ממש. ביקש ר' שמואל מרדכי להשפיע ולעורר את הזולת שגם הם, כמוהו, ידברו עם המלך.
ר' שמואל מרדכי ב"ר צבי אריה קורנבליט ז"ל נפטר בט"ז שבט תשל"ז. הוא היה ממייסדי בית הכנסת ברסלב ששכן בדירה קטנה במאה שערים, לפני שהוקם בית הכנסת הגדול בידי ר' אליהו חיים רוזין."
(כיסופים, עמ' 121-122)
כאמור, הרה"ח רבי שמואל מרדכי קורנבליט נפטר ביום ט"ז שבט תשל"ז, ונטמן בהר הזיתים בירושלים, סמוך להרה"ח רבי בן ציון אפטר ז"ל.