מראשוני המקורבים לרבינו, התקרב אליו עוד בימי נעוריו, בעיר מולדתו טירוביצה.

בספר 'אבניה ברזל' מובא: "פעם אחת היה נער קטן ישן אצל רבינו ז"ל, ושמע שרבינו יש לו התבודדות תחת הסדין בהתלהבות עצום, ונתעורר מאוד. והלך הנער אל רבינו זצוק"ל וגילה את הסדין ואמר לו: 'אני רוצה להיות איש כשר'. ואז לימד אותו רבינו זצוק"ל לשפוט את עצמו; אם למד באותו היום – יתן תודה ויתפלל שלמחר ילמד יותר. ואם לא – יתפלל: 'הייתכן?!' וכו' וכמדומה שזה הנער היה הרב ר' שמואל יצחק" (סעיף לו)

רבי נחמן מטשעהרין כותב בהוספותיו ל'חיי מוהר"ן':

"שמעתי שפעם אחת היה הרב הצדיק הקדוש מברדיטשוב בטירהאוויצע, ובשעה שהיה מסב על הסעודה עם קהל עם ועדה גדולה, הפליג מאוד במעלת קדושת רבינו ז"ל מצד עצמו, לבד מגודל קדושת זכות אבותיו ז"ל. ואחר כך הפליג מאוד במעלת המקורבים של רבנו ז"ל, ואמר, שהוא יודע שרובם ככולם הם לומדים מופלגים, יראים ושלמים ואנשי מעשה וכו' ואז אמר על הרב רבי נתן ז"ל, שהוא צדיק. ואחר כך בנסעו משם וישב עמו בעגלה שלו הרב רבי שמואל יצחק ז"ל מטשעהרין, ואז אמר לו הרב הקדוש הנ"ל (מברדיטשוב): 'תאמין לי, אם הייתי יודע שהעולם ישמעו בקולי, אז הייתי צועק בקול גדול מסוף העולם ועד סופו, שכל מי שרוצה להיות איש כשר וצדיק ועובד השם באמת, יהיה זהיר וזריז להתקרב להרב הקדוש הרב רבי נחמן מברסלב, אך ידעתי נאמנה כי לא די לי שלא ישמעו בקולי, אף גם יתעורר על ידי זה מחלוקת גדול גם עלי, ואולי יש אחד שמהרהר בתשובה על ידי, ואפסיד גם את זאת, על כן אני מוכרח לשתוק בעניין זה" (חיי מוהר"ן שלג)

בשנת תקס"ה, התלווה רבי שמואל יצחק אל רבינו בנסיעתו לוולטשיסק לשמחת נישואי בתו מרת מרים עם בנו של רבי אריה לייב אב"ד וולטשיסק. בנסיעה זו, התרחשה קפיצת-דרך ורבי שמואל יצחק היה עֵד למאורעות פלאיים ונסתרים מאוד.

בפעם אחרת, כשישן בבית רבינו בחדר הגדול, שמע באמצע הלילה רעש עצום מתוך חדרו של רבינו, כשל אלפי איש המשמיעים קולם באחת. ויחרד רבי שמואל יצחק חרדה גדולה מאוד, מרוב אימה נפל ממיטתו ונותר שוכב על הארץ ללא יכולת לזוז, עד שנדמו הקולות. ואז יצא מן הבית ונשאר בחוץ עד שהאיר היום. למחרת התיירא לשאול את רבינו לפשר הדבר, כי הבין שאין רצונו בכך. (כוכבי אור, שיחות וסיפורים ו', בשם רבי יחיאל מנדל ממדבדיבקה, ששמע מפיו)

בליל יום-הכיפורים, תקס"ז, בעיצומה של תפילת 'כל נדרי' בבית מדרשו של רבינו בברסלב, פרצה שרפת-ענק בעיר. אחר כך אמר רבינו, שרבי שמואל יצחק הודיע לו קודם לכן על כך, כפי שהודיע לו גם לפני שפרצה השרפה במדבדיבקה. רבינו ציין כי "שמואל-יצחק" בגימטריא 'שרפה' (כפי שתיבת 'שרפה' מופיעה בתורה, ללא האות י')

לימים, נתמנה רבי שמואל יצחק, על פי פקודת רבינו, לרב בקהילת-קודש טשעהרין. באחד ממכתבי מוהרנ"ת, הוא דורש בשלום אנ"ש דטשעהרין, ומוסיף: "ובפרט לכבוד ידידי, הרב המאור הגדול, הוותיק, מחשובי המקורבים הראשונים לאור האמת וכו' מורנו הרב שמואל יצחק נ"י עם כל בני ביתו שיחיו" (עלים לתרופה, כתב יד)

רבי שמואל יצחק השתדך עם רבי אהרן הרב מברסלב, בנו רבי שמחה נשא את מרת מלכה בת רבי אהרן. בנו האחר של רבי שמואל יצחק, רבי נחמן, היה גדול בתורה ונועד למלא את מקום אביו ברבנות טשעהרין, ומפני שנפטר בצעירותו עברה הרבנות לרבי נחמן מטשערין.

רבי שמואל יצחק נסתלק לעולמו בין השנים תר"ח-תרי"ג (ע"פ 'גידולי הנחל'), ונטמן בעיר טשעהרין.