רבי נחמן שמש הקלויז בן ר' הירש 

איש אחד היה מתלמידי מוהרנ"ת, ולו בן שובב מאד, שגרם נזקים לאנשים. אביו הצר מאוד על מעשי שובבותו של בנו, ובצר לו פנה אל מוהרנ"ת ושאלו מה יעשה בעניין.

באותה עת היה הבן המדובר נער צעיר. תשובת מוהרנ"ת לאביו היתה: "חפש עבורו שידוך".

עשה האב כעצת רבי נתן, ואכן עלה בידו לחתן את בנו.

וראה זה פלא: תיכף לאחר נישואיו, התחולל בו מהפך עצום. הוא השתנה מן הקצה אל הקצה והפך לעובד ה' המסור בכל לבו לדברים שבקדושה.

אותו בן, לא היה אלא רבי הירש המכונה בפי הילדים "דער ווייסער פעטער" (= הדוד הלבן). מקורב היה לחסיד הנעלה רבי נחמן מטולטשין שחיבבו עד מאוד.

לרבי הירש נולד בן, שלימים נודע כר' נחמן שמש ה"קלויז" באומן. כפי הידוע, היה סב סבו של רבי נחמן מתלמידי רבינו.

עד זקנה ושיבה היה ר' נחמן דואג בנאמנות ומסירות לענייני הקלויז כגון ניקיון וכדומה, וזאת, לצד עבודתו את בוראו בדבקות.

שנת תרע"ט היתה שנה קשה ביותר ליהודי אוקראינה וחסידי ברסלב בתוכם. באותם ימים הוצא ה"צאר" להורג ובכל מקום התחוללו מהומות, כאשר קבוצות פורעים אוקראינים עורכים פוגרומים וטובחים וגוזלים באין מפריע.

פורעים אלו שנאו את הקומוניסטים, וכיון ש"הלכה היא – בידוע שעשו שונא ליעקב", מצאו עילה להיטפל ליהודים, בטענה שהם תומכי התנועה הקומוניסטית.

באותה שנה טבחו ביהודים רבים. ביניהם הקדוש רבי אלטר מטפליק הי"ד והקדוש רבי מוט'ל שוחט מברסלב הי"ד.

באחד מימי הקיץ של אותה שנה, פרץ גדוד פורעים לבית הכנסת של חסידי ברסלב – ה"קלויז" באומן. המתפללים, שמספרם היה כחמישים נפש, נצטוו לצאת ולרוץ תחת שמירה כבדה לעבר 'גן סופיה'.

רבי נחמן שמש הקלויז דנן, שהיה כבר זקן וחלש, לא הצליח לעמוד בקצב הריצה המהירה ואחד הפורעים רצחו נפש.

שאר המתפללים, ביניהם רבי שמשון ברסקי, רבי אלחנן ספקטור ועוד רבים מגדולי חסידי ברסלב הובאו למגרש בגן סופיה, לשם הגיעו עוד קודם לכן שאר יהודי העיר. הרשעים החלו מכים בהם באכזריות וצועקים לעברם: "הודו על האמת, קומוניסטים אתם!"

ואז, במפתיע ובדרך נס, קם אחד ממפקדי הפורעים וצעק על פקודיו תוך שהוא מצביע על חבורת חסידי ברסלב: "את מי הבאתם לנו? חבורת משוגעים?!" ובפנותו אל החסידים, שאג: "ברחו מכאן, ומהר!"

כך ניצלה החבורה ממוות בטוח. מלבד רבי נחמן שמש ה"קלויז", שעלה עולה תמימה לה'.

הותיר אחריו דור ישרים וכשרים.

השם יקום דמו.