רבי ישראל כהן מאומן
התקרבותו לברסלב
התקרב לחסידות ברסלב על ידי העילוי מפולין רבי יצחק'ל אוטבוצקר. רבי יצחק היה נער כבן שש עשרה כשנסע בחורף תרע"ד לאומן ושהה שם פרק זמן. לאחר מכן שב לפולין מלא וגדוש בשיחות מאמרים וסיפורים ממעיינו של רבינו. הוא נכנס ללמוד בישיבת 'מאקוב' וקירב עשרות מבחורי הישיבה לברסלב, ביניהם רבי ישראל כהן (ויזנפלד), רבי לוי-יצחק בנדר, רבי משה גלידמאן מצ'נסטוכוב, ועוד רבים וטובים.
נסיעתו לאומן
בקיץ תרע"ד נסעה קבוצה מקרב מקורבים צעירים אלו לאומן, בהם שלושת הנזכרים, והגיעו לשם בתחילת חודש אלול. שבועיים לאחר מכן הגיע לאומן החסיד הגדול רבי אברהם בן רבי נחמן חזן, שהתגורר בארץ הקודש ומדי שנה בא לאומן לקיבוץ בראש-השנה.
בבואו, נחו עיניו על חבורת הנערים מפולין אשר הכרת פניהם ענתה בהם כי בני תורה ודורשי ה' המה. הוא ניגש אליהם ובירכם בשמחה ובמאור פנים ב"שלום עליכם". בכל מאודו השתוקק להשקות אותם מתורתו של רבינו. תיכף נקשרו אליו הבחורים בקשר אמיץ. יותר מכולם נקשר אליו בעבותות הבחור ישראל כהן.
עקב המלחמה שפרצה, נשאר רבי אברהם באומן עד לפטירתו בכ"ט כסלו תרע"ח. באותה עת כבר היה זקן וכמעט לא ראה בעיניו; הוא לא יכל ללמוד מתוך ספרים, יושב היה ב'קלויז', כשראשו שעון על ידיו ולמד על פי הזיכרון, והתבודד בינו לבין קונו.
עם רבי אברהם ב"ר נחמן חזן
רבי ישראל כהן, בצימאונו לדלות מבארו, קיים את דברי חז"ל "לא הביישן למד", והיה בא ומתיישב ליד רבי אברהם וממתין. כשהיה רבי אברהם מרים ראשו ומבחין בו, היה פותח עמו בשיחה ושואל אותו שאלות. רבי אברהם מצדו היה משיב לו, וכך התפתחה השיחה. שאר הבחורים שהיו שם התקרבו אף הם אל רבי אברהם וכך זכו לשמוע מפיו דיבורי תורה ויראה ממעינו של רבינו.
כשלמד עמם פעם רבי אברהם בתורה ס"ו בליקוטי מוהר"ן – תורה שהירבה לחדש בה חידושים נפלאים כמעיין המתגבר – כה התלהבו השומעים מדבריו בראותם את עמקות ועריבות תורותיו של רבינו, עד שנענה ר' ישראל כהן בהתרגשות: "אם נזכה לשמוע ממשיח תורות כאלו, הרי שבאמת יש ויש מה להתגעגע ולצפות אליו" – – –
"מעולם לא פגשתי בחור קדוש כמוהו"
באומן הכירו בגדולתו של הנער ישראל כהן שכבר בגיל צעיר היה מלא וגדוש בתורה ויראת שמים כאחד הגדולים. החסיד הנלהב רבי ברוך געצעס התבטא בשבחו: "מעולם לא פגשתי בבחור קדוש כמוהו".
כל מכיריו ראו כי עדיו לגדולות, רבנים ואנשים חשובים חפצו בו לחתן, היה אף אדמו"ר אחד שהתגורר בברדיטשוב שכל כך רצה להשתדך עמו, עד שאמר לו: "תוכל לאחר נישואיך להמשיך להתגורר באומן בין חבריך חסידי ברסלב". אך ר' ישראל סרב להצעה, מחשש שיפריע לו שידוך זה לדרכו בעבודת בוראו.
נישואיו
לבסוף השתדך עם בתו של רבי נתן מבבריניץ בן רבי יקותיאל מטירוביצה, אחיו של רבי יצחק בער מטפליק. אחרי נישואיו התגורר ר' ישראל בעיר בבריניץ, מקום מגורי חותנו, והמשיך להתמיד בעבודת ה', בתורה בתפילה ובהתבודדות.
רבי חיים וואדאוואז, הוא רבי חיים בן רבי שבתי ברסלבר, מיקירי החסידים באומן ובעל צדקה מופלג, פגש בו פעם ואמר לו בנדיבות-לב: "בוא לדור באומן ואתן לך את דירת אבי ר' שבתי, ואף אדאג לכל פרנסתך מדי חודש בחדשו". רבי ישראל נענה להצעה, אולם לא ארכו הימים, ובהיותו בכפר רובנה הסמוך לבבריניץ, כששהה בבית-הכנסת המקומי, התנפל עליו גוי מרושע ורצחו נפש.
נהרג על קידוש שמו יתברך
היה זה בכ"ז אב תרע"ט, בתקופת הפוגרומים הקשים באוקראינה. קדוש בחייו ובמותו היה רבי ישראל כהן הי"ד. הוא עלה בסערה השמימה על קידוש ה' כשהוא אך בן עשרים שנה, אך מלא וגדוש באוצרות נצח.
עובדי ה' הנלהבים באומן היו מנגנים את מנגינותיו של רבי ישראל כהן. ניגון מיוחד הלחין על מילות התחינה "ויהא רעווא" הנאמרת בליל שבת לאחר "אזמר בשבחין". החסיד רבי הירש לייב ליפל היה מרבה להתפלל ולהתבודד עם ניגון זה. כן חיבר רבי ישראל שיר על הסתמכות על כוחו של רבינו: "וואס מיר זיינען – זיינען מיר, אבער אין אמת׳ן צדיק גלייבן מיר; וואס מיר טוהען – טוהען מיר, אבער פון הייליגן רבי'ן ווייסן מיר" ("מה שאנו – אנו, אבל בצדיק האמת אנחנו מאמינים. מה שאנו עושים – עושים אנו, אבל מרבנו הקדוש אנחנו יודעים").