רבי יצחק אייזיק מטירוביצה – תלמיד רבינו

שנתיים התגורר רבינו בעיר זלאטיפולי, שם התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, ממנה סבל מאד, עד שהתבטא: "בזלטיפולי סבלתי תרתי גיהינום, כי משפט רשעים בגיהינום שנים–עשר חודש, ואני סבלתי יסורים כאן שתי שנים" (חיי מוהר"ן קטו).

אך חרף ההתנגדות, התקרבו באותה תקופה אנשים מבקשי ה' לרבינו, והפכו לעובדי ה' נוראים. ביניהם היה רבי יצחק אייזיק מטירוביצה, אשר רבי נתן מכנהו 'הצדיק רבי יצחק אייזיק'.

הוא היה מקודם מאנשיו של ה'מגיד' רבי יקותיאל מטירוביצה, לפרנסתו עסק כחלפן מטבעות, וכרבים מאנשי המגיד, התקרב גם הוא לרבינו. בבואו אליו, הלהיב הרבי את לבבו לעבודת ה' כלבת אש, הוא נתן לו הנהגות מיוחדות לפי שורש נשמתו, אחת מהן היתה קשה מכולם – שבמשך שנה תמימה לא ידבר עם שום אדם אפילו מילה אחת, חוץ מהמגיד, שאתו יוכל לדבר.

רבי יצחק אייזיק שב לביתו, ומיד בבואו פרש לגמרי מענייני העולם הזה, נטש את מקצוע החלפנות ולא דיבר מאומה עם שום אדם מרגע קומו ועד שכבו לישון, עסק רק בלימוד ובתפילה, בהתמדה עצומה, ובדביקות עילאית.

בני משפחתו, בפרט חותנו ואשתו, לא הבינו מה פשר המהפך שחל בו, ובמקום שיעריכו אותו על עבודתו את בוראו כאחד הקדושים, החלו להציק לו, וכינו אותו 'יוצא מדעתו'.

רבינו ראה ברוח קדשו את צערו ובזיונו, וחשש שימנעו ממנו לסיים את ההנהגה שהורה לו לשנה הקרובה. קרא לאחד מתלמידיו ואמר לו לשכור עגלה עבורו לטירוביצה.

רבינו נחפז לדרך והגיע בלילה לבית חותנו של רבי יצחק אייזיק, שם התגורר חתנו. באותה שעה היה רבי יצחק אייזיק בחדר הסמוך וקרא קריאת שמע שלפני השינה, בכוח גדול ובדביקות עצומה ונפלאה. קולו הגיע לאוזני רבינו והוא לא רצה להכנס לחדרו לבל יופרע באמצע קריאתו הנלהבת.

בינתיים שוחח רבינו עם החותן והוכיח אותו על התנהגותו כלפי חתנו. בין השאר אמר לו: "הרי בבוקר כשאתה מניח תפילין וכורך על ידך וראשך רצועות של עור בהמה, ושותק מדיבור – אם יעמוד מולך גוי שלא ראה כזאת מימיו, האם לא היה אומר עליך שיצאת מדעתך?!" הוא הוסיף לשוחח עם החותן, עד שהלה הבין כי ההנהגה שנתן רבינו לחתנו, נשגבה לגמרי מדעתו. הוא התחרט על יחסו כלפי חתנו וקיבל על עצמו שמהיום והלאה לא יעצור אותו יותר.

לאחר מכן, עודד רבינו את רבי יצחק אייזיק והפיח בו חיות ושמחה.

מעשה ורבינו ראה מחזה עליון: אגודות אגודות נדחקים לשמוע תורה, ואומרים לאחד 'אמור אתה לנו תורה', ואמר להם. רבינו שמע את אמירת התורה והוטבה בעיניו מאד. לאחר זמן שמע גם רבי יצחק אייזיק בחלומו את כל התורה ששמע אז רבינו, בא אל רבינו וסיפר לו ברתת ובזיע את התורה הזאת מתחילתה לסופה (חיי מוהר"ן שיג).

הצדיק המופלא רבי יצחק אייזיק, שהיה אחד השרפים שבתלמידי רבינו, לא האריך ימים ונסתלק לעולמו בעודו צעיר. כשהיה מוטל על ערש דוי, הגיע רבינו לבקרו, לקח מעט רוטב והאכיל אותו, לאחר מכן אמר רבינו: "היום שימשתי תלמיד חכם אמיתי".