ראשי > ימי זכרון > אדר > רבי יצחק אייזיק יוסף סופר

רבי יצחק אייזיק יוסף סופר

רבי יצחק אייזיק יוסף סופר

י״א באדר תקפ״ח

מקום קבורתו:

רבי יצחק אייזיק יוסף סופר – תלמיד מוהרנ"ת

ליל יום הכיפורים בעיר ברסלב. רבי נתן שב לביתו, ותוך כדי הילוכו הוא שומע אמירת תהילים נלהבת אשר הדיה בוקעים מבית כנסת סמוך. הוא התעניין לדעת מיהו היהודי שאומר תהילים בכוונה ובהתעוררות שכזו, הציץ מבעד לחלון בית  הכנסת, וראה כי זהו רבי יצחק אייזיק יוסף.

בעודו מקשיב בהתפעלות למזמורים הנאמרים מפיו, נודע לו כי עומד הוא לסיים את התהילים זו הפעם השנייה – כמניין 'כפר' – ועדיין אומר הוא את הפסוקים בהתלהבות כאילו זה עתה התחיל את הספר הראשון…

כשנוכח  לראות את יקר תפארת נפשו של רבי יצחק אייזיק יוסף, הגיע למסקנא כי ראוי הוא להתקרב לדרכו הקדושה של רבינו.

במשך הזמן קשר עמו כמה פעמים שיחה, והשמיע באוזניו דיבורים קדושים מלהיבי לב ממעיינו של רבינו – ורבי יצחק אייזיק יוסף החל לדבוק בדרכי רבינו ובעצותיו הקדושות.

ביום הפורים, כטוב לבו ביין כמצוות היום, הגיע אל ביתו של רבי ניתן, עמד בפתח הכניסה וזעק בהתרגשות: "דער רבי! דער רבי! זיין גרויסקייט! (=הרבי, הרבי, הגדולה שלו!)"…

מסופר כי לפני פורים הלך רגלי מפאת עניותו, לטולטשין. בדרך חזרה, נזדמן לו ניסיון גדול והוא עמד בו. בעת שכרותו (לא ידוע אם בפורים של אותה שנה, או אחרת) פנה אל מוהרנ"ת ואמר לו: "איני מתירא עוד מפני יצר הרע!"…

למחרת הפורים, כשנכנס לבקר את מוהרנ"ת, שאלו רבי נתן: "האם זוכר אתה את אשר אמרת אתמול בעת השתיה?" נענע רבי יצחק אייזיק יוסף: "גם היום אני אומר כך!"

רבי יצחק אייזיק יוסף עסק במלאכת כתיבת ספרי תורה ומזוזות, ונודע כסופר מומחה וירא שמים מופלג. כשהיה מגיע בכתיבתו לשם ה', היה אומר "לשם קדושת השם" בדחילו ורחימו עצומים, עד שיראה ופחד נפלו על הנוכחים.

מוהרנ"ת הפליג בשבח כתיבתו ורצה שכל אנשי שלומנו ירכשו תפילין שפרשיותיה נכתבו על ידו. ואומנם, רבים מהם זכו לתפילין עם פרשיותיו של סופר כשר וירא זה. לאחר פטירתו, כשנתן אחד מהם את התפילין שלו לבדיקה, התפעל הבודק מאוד, הן מהנחת הפרשיות בכל הפרטים והדקדוקים, והן מהכתיבה עצמה.

כשעלה נכדו החסיד רבי נתן בייטלמכר ארצה, הביא עמו פרשיות שנכתבו בידי סבו רבי יצחק אייזיק יוסף. למגינת לב, בעת נפילת העיר העתיקה בירושלים בשנת תש"ח, נמלט על נפשו והשאיר אחריו את הפרשיות היקרות שנעלמו לבלי שוב.

רבי יצחק אייזיק יוסף, שהיה ממקורביו הראשונים של מוהרנ"ת, לא האריך ימים. את פטירתו מציין מוהרנ"ת בעצמו ברשימה של שבעה מתלמידיו שהסתלקו לעולמם: "ביום ג' תצוה, י"א אדר תקפ"ח לפרט קטן, נפטר ר' יצחק אייזיק יוסף זצ"ל" (ההוספה 'זכר צדיק לברכה' בראשי תיבות, אינה שכיחה בכתבי מוהרנ"ת, והיא מביעה את הערכתו הגדולה לתלמידו זה).

בעת הלוויתו אמר רבי נתן בשבחו: "ער איז געווען א אמת'ער שומר הברית!" (= הוא היה שומר הברית באמת) – – –

מוהרנ"ת דאג לילדיו היתומים של רבי יצחק אייזיק יוסף, ולקח את בנו פנחס יהושע תחת חסותו. הנער היה ישן עמו בעליית הגג, ולימים סיפר, כי פעם החליט להשאר ער עד שעת חצות לילה, כדי לראות את עבודתו הקדושה של מוהרנ"ת. הוא העמיד פני ישן, אך הדבר לא הועיל לו, רבי נתן ניגש אליו ואמר לו בחיבה: "מחביא אתה עצמך ממני, כפי שאביך המנוח היה מסתיר עצמו מפניי" ומיד נרדם. בהזדמנות אחת אמר לו: "אביך היה צדיק!"

כשגדל רבי פנחס יהושע, היה לאחד מהמיוחדים שבין תלמידי מוהרנ"ת.

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון אוצרות)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support