ראשי > ימי זכרון > שבט > רבי יחיאל גרינוואלד

רבי יחיאל גרינוואלד

רבי יחיאל גרינוואלד

י״ד בשבט תשל״ח

מקום קבורתו:

ירושלים, ארץ ישראל

ר' יחיאל ב"ר מנחם דוד גרינוואלד

נולד בלובלין בשנת תרנ"ז לאביו ר' מנחם דוד, שהיה בר אוריין, מחשובי חסידי אלכסנדר.

כשהיה ר' יחיאל אברך בן שמונה עשרה, גילגלה ההשגחה את התקרבותו לחסידות ברסלב. ומעשה שהיה, כך היה:

בשנת תרע"ה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחקק בפולין חוק המחייב לנעול את החנויות עם רדת הערב. לר' יחיאל היתה חנות גדולה בלובלין. ערב אחד, בסופו של יום עבודה עמוס, נמנם בחנות והתעורר לקולו המרעים של שוטר פולני שרשם לו דו"ח וזימנו לבית המשפט; ואם בכך לא די, נקבע המשפט לשבת בבוקר…

ר' יחיאל לא ידע את נפשו מצער, הוא הבין שמחובתו להתייצב במשפט האמור להפתח ב-9:00 בבוקר ובירר היכן יש מניין ותיקין בלובלין, וכך הגיע לבית-החסידים הברסלבי בעיר.

לאחר התפילה ראה את כל המתפללים מתיישבים סביב שולחן לקידוש, כשלאחר מכן אחד מהם, ר' יחזקאל מנדלאיל שמו, מתחיל לקרוא מתוך ספר לא מוכר. ר' יחיאל הקשיב מרותק לדיבורים הנפלאים, הוא הרגיש שהם מכוונים אליו ממש, ומרוב מתיקות הדברים, לא שם לב שהשעה 9:00 חלפה לה מזמן…

מאותה שבת והלאה דבקה נפשו ב'נחל נובע', לראש השנה נסע במסירות-נפש לאומן, שם השיח כל לבו לפני הרבי הקדוש, ומאותו יום קיבל לב חדש, מתגעגע וכוסף ליוצרו. לא ארכו הימים והוא עלה יחד עם ר' שמחה בורנשטיין ועוד כמה חסידי ברסלב לארץ הקודש. הוא קבע את מושבו בשכונת מאה שערים שמחוץ לחומות ירושלים העתיקה ויחד עם ידידו ר' שמחה הקים בית חרושת לאריזות קרטון.

בירושלים פגש בו רבי שמואל הורביץ, אשר כה כותב אודותיו: "ר' יחיאל היה פעם בארץ ישראל, ואח"כ נסע חזרה לחו"ל למשפחתו ובני ביתו, והיה שם איזה שנים ובא חזרה מפולין. וסיפר איך לא יכול לעצור את עצמו להיות בחו"ל, וממש נקטה נפשו בחייו על נסיעתו מארץ ישראל וכל הזמן חייו לא היו חיים, עד ששיבר כל המניעות… ורבי אלטר בן-ציון [קרוסקופ] ו[הבחור] יעקב זאב [ברזסקי] סיפרו לו מהמניעות שעוברים עלינו מכל צד, והוא חיזק אותם בדיבוריו, ושלא יתבהלו מהמניעות שעוברים, כי כן הדרך כשרוצים לזכות בעבודת ה', להתקרב לרבינו.

"ואני כשמעי מהם זאת, נכספה וגם כלתה נפשי לראות פנים חדשות של איש מאנשי שלומנו שלא זכיתי עדיין לראותו מעולם, עד שהלכתי עם יעקב זאב לחוץ לעיר, למסחרו של רבי יחיאל שעשה עם שותף אחד בית חרושת לקופסאות, וראיתי אותו, ונתוועדנו יחד בשמחה רבה ואהבה וידידות גדול, ודיברנו יחד הרבה מרבינו. ומאז הכרתיו היטב והיה עמנו בידידות רבה והשתתף הרבה עמנו בלימוד ספרי רבינו, ולבסוף הביא את כל בני ביתו לארץ ישראל, ואחר כך את כל משפחתו, אביו ואחיו וכו'" (ימי שמואל, קפ"ה).

את מעמדו הכלכלי ניצל ר' יחיאל כדי לתמוך בעובדי ה' מקרב חסידי ברסלב שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם; סכומים גדולים היה שולח להם מדי חודש, כשהוא מזהיר את השליח שלא לגלות את מקור הכסף.

כשראה את החסר בשוק בספרי רבינו, שינס את מותניו והדפיס את הספרים.

כך בסתר גם היה קם בחצות לילה ללמוד את שיעוריו והלך לכותל המערבי, גם בתקופת המנדט כשהיה עוצר בלילות. כלפי חוץ היה מעמיד פני בעל-בית פשוט, בסעודות ההילולא של רבינו ומוהרנ"ת, היה עומד ומשמש את הסועדים, והכל בתמימות ופשיטות נפלאה.

ביממה האחרונה לחייו עוד נתן לשליחו את סכומי החלוקה, ובלילה האחרון לא הפסיק לדבר על גדולת רבינו, כשפניו מאירות. משאלתו האחרונה היתה שמבקריו ייצאו בריקוד, וכשהוא נעמד על רגליו, בשארית כוחותיו, הצטרף אליהם לריקוד הודיה על שזכה להתקרב לרבינו.

בי"ד בשבט שנת תשל"ח נסתלק לגנזי מרומים, רק אז התגלה ההיקף העצום של הצדקה והחסד שעשה במשך שנים רבות

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support