ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי יודל מדאשיב

רבי יודל מדאשיב

רבי יודל מדאשיב

ב

מקום קבורתו:

רבי יודל מדאשיב – תלמיד רבינו הק'

היה זה בעת שהתכונן הרב הקדוש רבי לייב מטרוסטינץ, תלמיד המגיד ממזריטש, לעלות לארץ ישראל.

בטרם יצא לדרכו, הצטערו בניו שיותר לא יהיה להם קשר קרוב עם צדיק גדול כמותו: "בצילו של איזה צדיק נחסה"? השיב להם אביהם: "כאשר תשמעו על צדיק שמורה לאנשיו לעשות בפניו 'וידוי דברים' – תדעו שאליו עליכם להתקרב".

בהיותו בספינה בדרכו לארץ הקודש, נסתלק רבי לייב לשמי רום. לפני פטירתו אמר בצער: "אם היה מצוי עימי כאן חתני רבי יודל, היה מונע את הסתלקותי!"

רבי יודל, חתנו של רבי לייב, תלמיד חכם מופלג היה, יד ושם היו לו אף בתורת הנסתר שאת רזיה למד מפי חותנו הגדול. מלבד גדולתו בתורה, נודע כצדיק נשגב.

בנעוריו גדל בבית הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ, ולימים נמנה על גדולי תלמידיו. הוא עמד בראש חבורת חסידים מבקשי ה' בעיירה דאשיב והתווה את דרכם בקודש, בהנהגות נשגבות, תעניות וסיגופים, קימת חצות וכדומה.

באחד הימים, ביקר אחד ממקורביו, רבי דוב, בעיירה מדבדיבקה, שם התוודע לרבי צעיר, כבן עשרים, מצאצאי הבעל שם טוב – רבי נחמן שמו…

יסורי נפש רבים עברו על רבי דוב בעת ההיא, והוא מצא בצלו של רבינו נחמה ועידוד, עצה והכוונה בעבודת ה', ועד מהרה הפך לחסידו.

השינוי העצום שחל בו לטובה, לא נעלם מעיני רבו רבי יודל.

ומכיוון שדורש אמת היה, לא שת לבו לכך שהוא עצמו מנהיג לחסידים, והחליט לשחר פתחו של הרבי החדש, הצעיר ממנו בשנים רבות – שמא יזכה אף הוא לשתות ממעיינו ולהתחדש בעבודת הבורא.

באותם ימים, שח רבינו למקורביו, כי רבי לייב מטרוסטינץ הופיע אליו מעולם האמת, וביקש ממנו לקרב את צאצאיו לדרך הקודש – – –

יוצא רבי יודל לדרך, יחד עם רבי שמואל אייזיק, מבכירי חבורתו.

מפאת עניותם, עושים הם את המרחק העצום עד למדבדיבקה, כמאתיים קילומטרים, ברגל – – –

רבי יודל נכנס אל הקודש פנימה, ומבקש בדרך כבוד: "יורנו רבינו דרך לעבודת הבורא." לתדהמתו הרבה, משיבו רבינו בתמיהה: "לדעת בארץ דרכך"!? רבי יודל מבין את תוכחתו הנסתרת: "כשמונחים בארציות, כיצד ניתן לדעת את דרך ה'?!…"

מורא גדול נופל עליו, והוא נסוג לאחור עד לפתח החדר.

ואז משנה רבינו את ארשת פניו ומראה לו אותות התקרבות. רבי יודל מתעודד, וניגש שוב אל רבינו. אלא שהדבר חוזר על עצמו: יראה גדולה תוקפת אותו והוא צועד לאחוריו – – –

המחזה נשנה שוב ושוב, עד שלבסוף מורה לו רבינו להתוודות…

באותו רגע נזכר רבי יודל בדברי חמיו הקדוש, ומבין כי הגיע אל הצדיק שאליו התכוון.

עד מהרה מסיר רבי יודל את עטרת המנהיגות מראשו, ומתבטל כליל בפני רבינו. בעקבותיו הופכים בני חבורתו בדאשיב לחסידי רבינו בלב ובנפש, כשביניהם בניו של רבי לייב מטרוסטינץ.

באותה תקופה, אמר רבינו לרבי יודל: "כשרוצים להתקרב לאמת – מתגבר השקר. אולם, כשמתגברים על המניעות, הופך השקר ל'קשר', אתה כבר תהיה מקושר אלי כל ימי חייך!"

רק לאחר שהות של ששה שבועות במחיצת רבינו, שב רבי יודל לדאשיב ואמר לבני ביתו: "איך אפשר להיות רחוק כל כך מרבי כזה"!? ועבר לדור במדבדיבקה, שם שימש ברבות הזמן ברבנות.

מדי שנה, בדרכו לאומן, לציון רבינו, היה עובר בעיר ברסלב, נכנס לבקר את רב העיר רבי צבי אריה, מתלמידי רבינו, ומספר לו ברטט וערגה את סיפור התקרבותו לרבינו, כשהוא מסיים: "שמא אצלכם הסיפור ישן – אצלי הוא חדש לגמרי!"

בעת המחלוקת הגדולה על חסידי ברסלב, נענה פעם רבי נתן, בהתכוונו לרבי יודל: "מה מפחדים אנו מדברי הריב והמחלוקת, כשיושב עמנו פה בשולחן יהודי ששומע את הכרוז היוצא בכל מוצאי שבת: 'ישובו רשעים לשאולה'?!" – – –

נסתלק בשנת תקצ"ח, בהיותו מעל גיל שמונים.

 

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון 'אוצרות')

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support