ראשי > ימי זכרון > תשרי > רבי דוד חלודנקי-שטעפער

רבי דוד חלודנקי-שטעפער

רבי דוד חלודנקי-שטעפער

כ״ח בתשרי תשי״ח

מקום קבורתו:

רבי דוד חאלודנקי-שטעפער

נולד באוקראינה לאביו רבי מרדכי שהיה בעל חסד גדול. בעודו נער צעיר, היה רבי דוד עומד תמיד בראש השנה ליד בעל התפילה בקלויז שבאומן, וכך למד את הנוסח של ההשתפכות והדביקות, ובעיקר את הלב המתגעגע שהיה לכל בעלי התפילה בברסלב.

לימים עלה עם אביו ואמו לארץ הקודש. הם התגוררו בירושלים בשכונת 'משכנות'. אביו היה אף הוא מקורב לברסלב.

רבי דוד היה חזן ובעל-תפילה בחסד עליון; קולו היה נעים ביותר, ותפילתו היתה בהשתפכות ובמתיקות נפלאה. רבי שמואל הורביץ מתאר בספרו 'ימי שמואל' את הפעם הראשונה ששמע את תפילתו:

"הלכנו לומר סליחות 'זכור ברית' בבית-מדרשנו בעיר העתיקה, ושם התאספו כל אנשי שלומנו (מלבד אלו שהתפללו בבית מדרשנו במאה שערים) ואמרנו יחד הסליחות  בהתעוררות רב, ונתפעלתי מאוד מאמירת הסליחות של רבי דוד חלאדנקי לפני העמוד. כי זה לי הפעם הראשונה שהנני אומר סליחות ומתפלל בראש-השנה עם אנשי שלומנו בירושלים; כי עד הנה, מיום שנתקרבתי לרבינו ז"ל, היינו אני ורבי אלטר בן ציון ויעקב זאב ורבי ישראל דב ורבי שלמה קאוולער ביחד במירון בראש השנה ויום הכיפורים. ובאמת יש מה להתפלא מתפילתו של רבי דוד הנזכר לעיל לפני העמוד, ומכל שכן בראש השנה במוסף, איך שאומר מלכויות זכרונות ושופרות, וכן במוסף של יום הכיפורים אמירת העבודה, ממש מתוק מדבש ומעורר הלב מאוד שאין לשער, ומעולם לא שמעתי כזאת" (פרק קמ).

רבי דוד שימש גם כתוקע בקיבוץ זה, כפי שכותב רבי שמואל: "והיה רבי דוד חלאדנקי הבעל-תוקע בהתעוררות רב, ואחר כך התפלל מוסף בהתעוררות רב ועצום כדרכו, והיה לי חיות והתעוררות גדול מתפילתו, ובפרט מאמירת 'אשרי העם יודעי תרועה… בשמך יגילון כל היום' " (שם קמב).

עוד הוא כותב: "ובכן באנו אז ביום שמחת-תורה אחרי הצהריים לשכונת 'משכנות' ונכנסנו לבית רבי דוד… וישבנו ביחד בגודל אהבה וידידות ורוב שמחה וחדוה… ולמדנו מספרי רבינו ז"ל, ועסקנו הרבה בשיחות וסיפורים מרבינו ז"ל ותלמידיו ומאנ"ש, וניגנו הרבה ניגונים. וגם רבי דוד בעצמו ניגן הניגונים של הפייט של ראש השנה ויום כיפור, ושאר ניגונים וזמירות, כי הוא מנגן נפלא וחזן מובהק, אשר ממש תפילתו מחיה נפשות ישראל, כי הוא יש לו לב בוער וחם ביראת שמים, והיה אומר מעומק הלב, והיו דבריו יוצאים מהלב ונכנסים ללב, עד שהיה מעורר את כל אחד מאתנו מאוד מאוד, ופניו היה כלפיד אש" (קמח).

רבי בערל הירשמן, מיקירי ירושלים ומהמלמדים הידועים בת"ת "חיי עולם", סיפר, שבהיותו בחור צעיר נכנס עם אחיו בראש השנה לבית המדרש דחסידי ברסלב בירושלים העתיקה ושמע את קולו של החזן רבי דוד כשהוא מסיים את הברכה של הפיוט 'הנני העני ממעש' ומתחיל את הקדיש, והיה קולו מלא נועם ומתיקות שהמס את לבו, עד שאמר לאחיו: "אני נשאר כאן עד לסוף התפילה". שנים לאחר מכן היה מתאר בהתרגשות את התפילה הנלבבת הזו, כמוה לא שמע מעודו. "אך עיקר התפעלותי", היה אומר, "היתה, כשסיימתי את סעודת החג וירדתי לכותל המערבי, שם אני רואה את רבי דוד יושב בפינה ואומר תהילים בפשיטות ובתמימות גמורה, על אף שרבים מטובי החזנים בעיר היו באים לשמוע את תפילתו הערבה והמיוחדת. הייתי הולך היום עד קצה העיר", סיים ר' בערל, "אילו ידעתי שר' דוד מתפלל שם לפני העמוד".

תקופה מסוימת התגורר בתל-אביב. סיפר רבי ישראל נחמן אנשין, כי פעם כשנסע באוטובוס, שמע שני זקנים משוחחים ביניהם. סיפר האחד לחברו: "שהיתי פעם במירון וישנתי בציון רבי אלעזר. באמצע הלילה נכנס יהודי אל הציון והחל מתפלל ומשוחח עם ה' השתפכות נפש כזאת, כשהוא טוען טענות כאלו לפני ה' כשעיניו זולגות דמעות רותחות – הזדעזעתי לשמוע ולראות זאת. למחרת הייתי סהרורי לגמרי עד שלא יכולתי לאכול מרוב התרגשות והתעוררות. רק כשחזרתי לביתי בחיפה, טעמתי משהו.

"כשהגעתי שוב למירון", המשיך הזקן וסיפר בהתרגשות לחברו, "שאלתי על האיש ועל מעשהו, ונודע לי כי שמו רבי דוד שטעפער, מחסידי ברסלב, והוא מתפרנס בעיר מגוריו תל-אביב מתפירת שקים. אומר לך את האמת, הרבה מגידים ודרשנים שמעתי בחיי, אבל מה שהדיבורים שלו עשו לי, לא עשה לי שום מגיד או דרשן".

באחת ההפצצות שהיו בתל-אביב על ידי אווירוני אויב, הוטלה פצצה על בית הכנסת הסמוך לביתו של רבי דוד. ביהכנ"ס נחרב ואף היו הרוגים. גם ביתו–שלו נהרס, אך הוא ומשפחתו יצאו בנס גלוי בריאים ושלמים, כשרק שריטה במצחו, מאחד הרסיסים. לאחר מכן, התגורר בירושלים.

החזן המופלא רבי דוד נסתלק לעולמו בכ"ח בתשרי שנת תשי"ח.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support