שנים רבות של כיסופים ומאמצים הקדיש החסיד הנודע רבי אברהם שטרנהרץ בכדי לממש את חלומו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה.

עוד בשנת תר"צ השתדל רבות בדבר. הוא אף הצליח להשיג 'סרטיפיקט' (= אישור כניסה לארץ ישראל המנדטורית), אך העיקר היה חסר: רשיון יציאה מרוסיה הקומוניסטית. לא רק שאישור כזה לא הוענק לו, אלא שבמרתפי הק.ג.ב. רקחו לו תיק מיוחד במינו, במטרה להפלילו ולשלחו למקום שממנו לא שבים…

בין השאר התכתב אז עם חסידי ברסלב בוורשה הפולנית וביקש מהם לדבר על לבו של שגריר פולין בקייב, שישלח 'דרישה' לממשל הקומוניסטי שישחרר אותו לפולין, משם יוכל בנקל לעשות את המשך הדרך לארץ ישראל.

אך המאמצים העלו חרס; במשך הזמן פג תוקפו של הסרטיפיקט, ובינתיים נשאר רבי אברהם לגור באומן, כשהוא אינו חוסך מאמץ להגיע לארץ הנכספת.

לקראת הקיץ של שנת תרצ"ד שוב היה בידי רבי אברהם אישור כניסה לארץ ישראל, עבורו ועבור זוגתו (הראשונה) מרת איטה בתיה.

בהתרגשות רבה התכוננה המשפחה לקראת המסע המיוחל, אך בערב שבת קודש, י"ח בסיון שנת תרצ"ד, קרה אסון, מרת איטה בתיה נסתלקה לבית עולמה.

הדבר נפל על רבי אברהם כרעם ביום בהיר. לבד מעצם האסון היה בכך עיכוב משמעותי בדרך להתגשמות חלומו לחונן את עפר הארץ הקדושה.

בעיצומם של ימי השבעה, ביום כ"ב בסיון, התיישב וכתב מכתב נרגש לחסידי ברסלב בארץ ישראל, כשהוא פותח את המכתב בדברים האלה: "הגם שלא עליכם, ימי אבלי עלי – תקותי עוד לא נאבד כלל, ועיני כלות וצופות בכל יום להשיג הרשיון מחדש, ואפילו עוד לשיפקארטי (= כרטיס הפלגה)".

במכתבו הוא מספר למכריו בארץ הקודש, כי בכוונתו להפיץ בה את תורת רבינו הקדוש ותלמידיו, "על ידי התגלות מהעלמות סודות הנוראות שלהם, בכותל המערבי ובמירון אצל התנא רשב"י" כשהוא מוסיף ש"אם יהיה ה' בעזרי לבוא לארץ הקדושה, בדעתי אפילו לנסוע לכל קלאניי (= מושבה) ולהפיץ מנחל הנובע, מים חיים לישראל עם קדוש שבארצנו הקדושה, כי מאמין אני שדברי אדמו"ר זללה"ה מסוגלים ביותר לעורר לב ישראל בארץ ישראל".

פטירת זוגתו, לא החלישה את רוחו, והוא אף מצא בכך רמז נפלא שכעת יזכה לעלות לארץ ישראל: "תעיינו בספר המידות אות א' – אחר אות אלמן נכתב אות ארץ ישראל… וגם בליקוטי מוהר"ן בסימן מ"ז מדבר שם מארץ ישראל, ושם מובא ה'נותן א'מרי ש'פר – ראשי תיבות 'אשה'. זהו סימן שכעת אשה שלי היא ארץ ישראל"!

שנתיים בקירוב עברו, ובשנת תרצ"ו זכה סוף סוף להגשים את חלומו ולעלות לארץ ישראל.

* * *

במסמכים שלפנינו – מארכיון המדינה – נפרשת השתלשלות העניינים – ובתוכם: מכתב מהרה"ק רבי שלמ'קה מזוויעהל, המעיד כי העידו בפניו כי רבי אברהם שימש כרב ומורה הוראה בטשעהרין.