השיר "ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו" בניגון הידוע.

אחד הניגונים הידועים ביותר כיום בעולם השירים החסידיים. מוכר בעולם כניגון ברסלבי, אולם למען האמת מקור הניגון הזה הוא בהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין, שעל פי עדות אנ"ש עולי פולין, הלחין את הניגון הזה עבור חסידי ברסלב, בקיבוץ לובלין.

הקשר האמיץ בין רבי מאיר שפירא וחסידי ברסלב, התבסס כאשר החל משנת תרצ"א, אז נבנה הבנין הידוע של ישיבת חכמי לובלין, התקיים ה"קיבוץ" בפולין בימי ראש השנה בבנין הישיבה. רבי מאיר שפירא, שהיה קרוב מאוד לחסידי ברסלב, אף שימש כ"בעל תוקע" בקיבוץ, והיה משתתף בריקודי החסידים, ומזמין את חלקם (ביניהם רבי בנציון אפטער זצ"ל, שהוא חיבבו מאוד) לאכול על שולחנו; אף היה הולך איתם יחד ל'תשליך', שבחזור ממנו היו נערכים ריקודים המוניים ברחובה של עיר.

וכך, ניגונים רבים של רבי מאיר, שהיה משורר מופלא ובעל לחנים רבים, הגיעו לברסלב. כמו למשל הניגון הזה; הניגון על "צמאה נפשי לאלקים" (מזמירות ליל שבת לאשכנזים), הניגון הידוע על "זכרינו לחיים" (עשרת ימי תשובה, בברסלב שרים את הניגון הזה על הזמר "שבת היום לה'" מזמירות שבת בבוקר לאשכנזים), ניגוני ריקוד ועוד.

ההקלטה כאן היא הקלטה נדירה, משנת תשכ"ח (1968), ובה שר רבי בנציון את השיר "ובכן צדיקים" במסגרת שיחת חברים.

מעט מן המעט על חייו המופלאים על האדם המופלא הזה – רבי בנציון אפטר – תוכלו לקרוא כאן