ניגון שהלחין אחד מאברכי אנ"ש, הר"ר ב.פ. על כמה מהבתים ב"שיר נעים" שבתחילת ליקוטי מוהר"ן, שכתב רבינו הקדוש. הבתים, המתחילים במילים "נפשי החזקה והפקחת", מדברים לנפש היהודיה, ומחזקים ומעוררים אותה לזכור את תפקידה – ואת עוצם כוחה – לעבודת הבורא.

מילים:

נַפְשִׁי הַחֲזָקָה וְהַפִּקַּחַת לָמָּה לא חַסְתְּ עָלַיִךְ וְשָׁכַחַתְּ אוֹמֵן הַמְגַדֵּל אוֹתָךְ וְהֶאֱכִילֵךְ מַמְתַּקִּים וְהִלְבִּישֵׁךְ אַרְגָּמָן וְעַתָּה אַתָּה רְמוּסָה בֵּין עִקְּבֵי צאן וּבֵין רַגְלֵי הַתַּאֲווֹת הֶעָבִים וְהַגַּשְׁמִיִּים וְאַתָּה. עֵרם וְעֶרְיָה יֵין מִשְׁתַּיִךְ נֶהְפַּךְ לְמִשְׁתֵּה דְּמָעוֹת

חֲזַק וְנִתְחַזֵּק וְאַל תִּהְיֶה כַּפִּיל הַגָּדוֹל וְכַגָּמָל אֲפִילּוּ כְּשֶׁמָּשְׁכֵהוּ בְּחָטְמוֹ הָעַכְבָּר לא יִבְעַט בּוֹ וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִכּחוֹ אֲבָל נַפְשִׁי הַפִּקַּחַת וַחֲזָקָה מַה תַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה וּמַה תָּשִׁיב לְשׁוֹלְחֶיךָ דָּבָר אַל תַּבֵּט עַל מִצְהֲלוֹת הַזְּמַן כִּי גּוּפְךָ חַלָּשׁ וָדַל הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה וְהַגּוּף אֶפְשָׁר עַכְשָׁו בָּא יוֹמוֹ נְקב לֵב הָאֶבֶן וְהָאֵר לִי מִשָּׁם מְעַט פָּנֶיךָ בָּרָה כַּחַמָּה יָפָה כַּלְּבָנָה אַל תַּחֲרִישׁ וְאַל תִּשְׁקט הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב בְּשִׁירוֹת וְהוֹדָה וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּלוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה