ניגון על המילים "וביום השבת שני כבשים" מתפילת מוסף ליום השבת.

מקור הניגון הוא בחזן המפורסם ר' ירוחם בלינדרמן, הידוע בכינויו "ירוחם הקטן" (תקנ"ח-תרמ"ה), שהיה חזן בערים ברדיטשוב, טרנופול, קישינב ועוד, ונחשב מגדולי החזנים בדורו ומורם של גדולי החזנים בדור שלאחר מכן.

מר' ירוחם הגיעו לברסלב כמה קטעי נוסח: ונתנה תוקף, "בת עמי" (יום כיפור קטן – כאן: הקלטה מהרה"ח רבי לוי יצחק בנדר ז"ל) והניגון הזה.

על החזן ר' ירוחם נכתב: "הוא היה בעל מידות נאות, למדן ומשכיל כאחד, המעורר יראת כבוד בלב יודעיו. מראהו החיצוני, תווי פניו העדינים וזקנו הארוך והלבן הביעו אצילות ונעימות, חסידות וגאון הרוח. היה נוח לכל, בעל נפש ו"מזג טוב", שרוח הבריות ורוח המקום נוחה הימנו, ורוחו הנדיבה הצטיינה במעשים של צדקה וחסד כצדיק גמור, כמו אותה שבת, כשנשכר להתפלל בתנאי שהכנסות אותה שבת יינתנו לאשה אלמנה כנדוניה לביתה הבכירה.
בשעת התפילה היה מתחנן לפני יוצרו, לא בטענות ובתביעות אלא במענה רך בתחינה ובבקשה"

(עוד על ר' ירוחם בלינדמן – בלינק הזה ובלינק הזה – (יידיש))

גם הניגון הידוע כ"ניגון גן עדן", מקורו בעדותו של ר' ירוחם, על פי המסופר.

מילים לשיר "וביום השבת":

(…כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ כָּאָמוּר:)

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת. שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם. וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג…)