נעימות ברסלב: אתה נגלית (פסנתר)
נעימות ברסלב: אתה נגלית (פסנתר)
נעימות ברסלב: אתה נגלית (פסנתר)
הניגון על הפיוט "אתה נגלית" (המילים מהפתיחה לפסוקי "שופרות" במוסף לראש השנה, נוהגים לשיר גם בחג השבועות, משום שהפיוט מדבר על קבלת התורה). מקור הניגון בבית מדרשו של רבי ברוך ממז'בוז', שם נוגן על הזמר "אשת חיל", והניגון המנוגן אצלינו על "אשת חיל" נוגן על הפיוט הזה, ורבינו – מסיבות שלא סיפר – הורה להפוך את הניגונים.
וכך מובא בשיח שרפי קודש על הניגונים האלה:
הַנִּגּוּן הַיָּדוּעַ הַמּוּשָׁר בְּפִי אַנַ"שׁ בְּלֵיל שַׁבָּת עַל מִזְמוֹר "אֵשֶׁת חַיִל" הָיוּ שָׁרִים אוֹתוֹ אֵצֶל רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז דּוֹד רַבֵּנוּ, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַל הַתְּפִלָּה "אַתָּה נִגְלֵיתָ" בִּתְפִלַּת מוּסַף שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאֶת הַמִּזְמוֹר הַיָּדוּעַ בְּפִי אַנַ"שׁ עַל "אַתָּה נִגְלֵיתָ" הָיוּ שָׁרִים עַל הַמִּזְמוֹר "אֵשֶׁת חַיִל". וְאָמַר רַבֵּנוּ: "צָרִיךְ לְהַחֲלִיפָם" "מְ'דַארְף זֵיי אִיבֶּער בַּייטְן", וְאָכֵן מֵאָז נוֹהֲגִים כָּךְ אַנַ"שׁ. (שיש"ק ג,פב)
ביצועים נוספים לשיר: נעימות ברסלב | ברסלב – מועדים | ולניגון המדובר השני – אשת חיל (אצל האדמו"ר מתולדות אהרן)
מילים לפיוט "אתה נגלית":
אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵּי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי: לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ, וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: וְנֶאֱמַר, וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל: וְנֶאֱמַר, וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת, וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:
וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר, עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: וְנֶאֱמַר, בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה': וְנֶאֱמַר תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:
וְנֶאֱמַר הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרוֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרוֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָּב: הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ:
גולשים האזינו גם ל:

י-ה אלי וגואלי – הרב דוד בן עמי
את הפיוט "י-ה א-לי וגואלי", נוהגים האשכנזים לנגן בשלשה רגלים, לאחר קריאת התורה ולפני אמירת "אשרי יושבי ביתך" של מוסף.…

נעימות ברסלב: ניגון ריקוד – תתקבל
ניגון ברסלבי שחיברוהו למילים "תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן" (במקור בארמית, מתוך: "קדיש",…

ניגוני התעוררות: אם זכרתיך
ניגונו של רבי סענדער טראוויצער (ויש אומרים: של ר' מנדלי ליטוואק), על המילים "אם זכרתיך על יצועי – באשמורות אהגה…

שבת בברסלב – יום שבתון
אחד הניגונים שמנגנים בשבת על הזמר "יום שבתון" (לרבי יהודה הלוי). כאן, מתוך הסדרה "שבת בברסלב" שהוציא הר"ר ישראל יצחק שפירא.…