מהפינות של החיים
חוסר ישוב הדעת הוא הצרה הגדולה ביותר, ובגלל זה גם מעשינו מלאים פצעים וחבורות. עניות זאת יכולה להיות גם כשהתאוות מתגברות עלינו, חס ושלום. הקריאה להשי"ת במצב זה, מתוך הרגשת הדוחק הגדול הזה, היא התפלה הכי יקרה, והיא בודאי תיענה, מדין מתנת חינם

כלל ופרט
ההתבודדות איננה ניתוק האדם ממציאות חייו לכלא זמני. אדרבא - היא הזמן היחיד בו כל אדם יכול לחוש ולו במעט את מציאותו האמיתית. להיזכר באלוקי ישעו, לשאת עיניים למרום, ולצפות לישועתו תמיד. (השתפכות הנפש)

המציאות מחכה
התפילה איננה רשות שניתנה לנו להתערב מדי פעם ולרצות אחרת, אלא היא-היא הכלי שמביא לגילוי המציאות. הדברים לא נמצאים, משום שהם מחכים לה. וברגע שהתפילה תיאמר באמת, הדברים יופיעו מיידית, באופן שנבין שהכל חיכה רק…

מקומו של עולם
התפילה האישית יכולה להביא את האדם להכרה הרבה יותר ברורה איך שכל אחד, מי שלא יהיה, יש לו מקום אצל ה'. "שומע תפילה, עדיך כל בשר יבואו". כולם יכולים לבוא אל ה', ולחסות בצילו. כשאדם…

מתנת חינם
השגת החכמה תמיד חסרה ותמיד בנויה על המקום בו האדם נמצא, וגם אז היא לא יכולה להשיג ולכלול את כל המערכות כולן. לכן התמימות היא גם השלמות, כי הדרך להכיל את הכל באמת לא מושגת…

לקראת התאחדות
הדרך של "לעשות מהתורה תפילה" באה במטרה לבטל את המחיצות בין האדם וה'. התפילה על כל דבר שנלמד שעדיין לא מהווה חלק מהחיים, נובעת מהבנה שעדיין יש חציצה ביני ובין ה', ואת אותה חציצה היא…

למסור את הלב
ההתבודדות צריכה להשלים את מה שלא ניתן להביע בתפילה. אבל כמובן שלא מספיק בכך. אי אפשר להפוך את התפילה המסודרת לדבר שטפל להתבודדות, למשהו שנוצר כפתרון טכני ואין מה לעשות. אולי באמת אין תשובה כללית…

צרה, מיצר, יצירה
ברגע שאדם מוצא את ההרחבה בתוך הצרה עצמה, רק אז, אומר רבי נתן, הוא יכול לצעוק: "ה' מה רבו צרי, רבים קמים עלי". כדי לפתוח את הלב צריך למצוא את השייכות המהותית שלנו שמונחת בתוך…

הקול מעורר הכוונה
בכל עת שאני עומד בתפילה, בכל זמן שאני מתפלל לבורא עולם, אני לא מבקש. אני קורא. אני מבין שאני צריך אותך במציאותי. אני לא צריך את הצרכים שיתמלאו, אלא "קראתי אליך ה'". (השתפכות הנפש)