בוכים ומתגעגעים
בשיאו של האבל, לאחר שהנביא מתאר במגילת איכה את רוע מזלו ואת שפלותו ויאושו, עד כי הוא מחשב לומר "אבד נצחי ותוחלתי", דווקא אז מנחם עצמו הנביא ואומר "זאת אשיב אל ליבי על כן אוחיל – חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו". והלימוד העצום הזה, אותו מחדד רבי נתן בליקוטי הלכות על פי דברי רבינו, הוא לימוד של חובה לכל אדם, באשר הוא שם, בפרט בימים אלו בהם מדבר הכתוב – ימי בין המצרים (בין המצרים)
בלבבי משכן אבנה
חז"ל אומרים, שבית המקדש הראשון חרב משום שלש עבירות חמורות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ובית מהקדש השני משום שנאת חינם. והתמיהה עולה מאליה: האם יתכן להשוות בין שלשת העבירות החמורות, הגורמות לחורבן העולם,…
דיבור שמעל למילים
נפלטנו אל הגלות הקשה בעקבות אי הבנה - לא שמענו אל דברי הנביאים, ולא קיבלנו את ההתעוררות, וממילא גורשנו. כעת אנחנו מבקשים את הדרך חזרה, והיסוד הוא להיות מסוגלים לשמוע...
בין המצרים
בזה שאנו מרגישים את החסרון ומתגעגעים לבית המקדש, אנו מראים עד כמה כואב לנו שאיבדנו אותו בידים ובזה ממתיקים את הדין ומתקנים את החטאים שגרמו לחורבן, על כן כתוב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה
פורקן או עונש?
שלושת השבועות הם זמן תיקון, האבל על החורבן נועד לנתק אותנו מגורמי קלקול האמונה ולחבר אותנו לתיקון. אם בכל השנה הסתגלנו לשגרת הטלטול, מצאנו במסע ובמרדף הפרנסה תענוג ופורקן כלשהו, הרי שכעת, אנו מזכירים לעצמנו…
מחברים את האבנים
אותה התכנסות ו'שבת אחים יחדיו', אף שלעיתים נראית כדבר חיצוני - פנימיות גדולה טמונה בה. היא מעוררת את הנקודה הפנימית מלבבות החברים ובוקעת כמיהה לשמוע עוד שיחה ועוד טללי התחזקות, להתעלות ולו גם במעט, לחוש…
הכח להצליח נמצא בפה שלך…
בשלשת השבועות שזה עתה החלו, אנו מתאבלים על חורבן הבית. מה חסר לנו בעצם? כשנדע מה היה ומה נחרב - נבין, ונבין גם מדוע הבכי והאבל ישיבו אותו!
בכיה לדורות
באותו היום ממש, בו הפך ליבנו נגוע ביאוש - אנו בוכים כבר אלפיים שנה, בכל שנה מחדש. אלא שהפעם בכיינו שונה לחלוטין. בכי מתקן, שבכל פעם עמוק יותר "ממתיק" ומרפא את ארסו של הבכי ההוא.…
כאבים של געגועים
אנחנו עומדים ומתגעגעים: מתי נחזור ונראה את פני מלכנו אוהבנו; מתי תשוב המשפחה ותתאחד סביב שולחנו של אבינו שבשמים. על אף שהימים הינם ימים כאובים, אין אלו כאבי שנאה וריחוק, אלא כאבים שנובעים מעומק האהבה