כשתחליט – לא תפחד יותר
וודאי ש"טוב ה' לכל", אולם הרי אנחנו לא מרגישים כך, כבני אנוש הרי איננו מבינים את עומק דרכי ה'. כיצד אפוא דורשים חכמינו מהאדם ואף פסקו כך להלכה, ש"חייב אדם לברך על הרעה" – בשמחה – "כשם שהוא מברך על הטובה"?
וראית את אחורי ופני לא יראו…
אי אפשר להבין את הנהגת השם יתברך, כפי שכתוב: וראית את אחורי ופני לא יראו. אפשר רק להתפלל ולקוות לישועה, שתבוא בדרך שיבחר הבורא - ולהודות לו כשהיא תבוא.
השכל הישר באמונה
האמונה היא השכל הפשוט. מי שבינת אדם במוחו מחוייב – מצד השכל האנושי – ללכת אחרי ה'סוחרים הנאמנים' שהכירו היטב את דרכי ההצלחה האמיתית. זו לא רק צדקות; זוהי החכמה הפשוטה והמחוייבת ביותר...
"בטחון" – גם בשבילי?
איך משתמשים בצורה נכונה במידת הבטחון? האם "בטחון" היא דרגה מתאימה לכל אדם? ומדוע בכל פעם שעמדו בני ישראל בנסיון, במדבר, הם החלו לדאוג שוב, כאילו לא נעשו להם ניסים נפלאים לכל אורך הדרך?
להשקיע ביסוד
אנחנו מבינים אומנם שהאמונה היא היסוד של הכל, אבל היא דומה אצלנו כמו יסוד של בניין שחבוי במעמקי האדמה, שאף אחד אינו טורח לחטט בו – אבל הגמרא באה וטופחת על פנינו: אם אתם רוצים…
הכל בהשגחה
מי שיודע שהיסורים אינם מקרה, אלא הותאמו במיוחד עבורו, לטובתו ולתכלית תיקונו באהבת עולם ובהשגחה פרטית – כי אז היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל.
יש אמונה!
מעלת עם ישראל ועדיפותם על פני כל האומות בקבלת התורה היתה באומרם "נעשה ונשמע". פירוש: הם מוכנים לציית ולקבל כל צו בשמחה, על אף שהם עדיין לא מבינים מדוע זה טוב להם. די להם בכך…
כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל
מה הגבול בין השתדלות ראויה - בה מחויב כל אדם לעסוק בענייני פרנסה וכדומה, לבין השתדלות מוגזמת, המרחיקה את האדם מאמונה בבורא עולם? ואיך אפשר להנצל מהשתדלות פסולה שכזו?
כוחו של החג פועל עדיין
כדי להתחבר אל ימי החג שעברו, בידינו לשוב ולינוק כוחות מחודשים מן החג – אם נתחיל מחדש לעמול על האמונה. עמל זה פירושו לשנן בפה ובמוח, מי מנהיג את כל מה שמסביבנו, למי נצטרך לתת…