הראש השנה שלי עולה על הכל

הראש השנה שלי – מעט מן המעט, על קצה המזלג שיחות ומאמרים על גדולת מעלת חשיבות הנסיעה לאומן לראש השנה, מלוקטים משיחותיו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ומספרי תלמידיו

א. והזהיר לעשות כרוז

אָמַר: הָראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכּל.

וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְּקרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי וְלָמָּה לא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקרָבִים אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִישׁ לא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק ראשׁ הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כְּרוּז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ לא יֶחְסַר אִישׁ.

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל ראשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי לוֹ לִשְׂמחַ מְאד מְאד. "אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" וְזֶה נֶאֱמַר עַל ראשׁ הַשָּׁנָה.

(חיי מוהר"ן, גודל יקרת ראש השנה שלו,  ת"ג)

ב. "אם לאכול אם שלא לאכול"

אֶחָד אָמַר לְפָנָיו שֶׁהָיָה נִיחָא לוֹ יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שַׁבַּת תְּשׁוּבָה וְלא עַל ראשׁ הַשָּׁנָה כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲמד שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְגַם אֵין לוֹ אַכְסַנְיָא טוֹבָה לֶאֱכל וְלָלוּן וּמֵחֲמַת זֶה דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת מְאד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַל כֵּן הָיָה טוֹב לְפָנָיו יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בִּזְמַן אַחֵר וְלא בְּראשׁ הַשָּׁנָה.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אִם לֶאֱכל אִם שֶׁלּא לֶאֱכל אִם לִישׁן אִם שֶׁלּא לִישׁן אִם לְהִתְפַּלֵּל אִם שֶׁלּא לְהִתְפַּלֵּל (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלּא לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי) אַךְ וְרַק שֶׁתִּהְיוּ אֶצְלִי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה".

[וּבֶאֱמֶת כָּל. דְּבָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל הֵם רַק דִּמְיוֹנוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר כִּי תּוֹדָה לָאֵל נִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל פִּי הָרב מִתְפַּלְּלִין יוֹתֵר בְּכַוָּנָה בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה מִמַּה שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ]

(חיי מוהר"ן, גודל יקרת ראש השנה שלו, תד)

ג. מה אומר לכם? אין דבר גדול מזה!

רבינו מצווה לא להשאר אצלו בר"ה

בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁנָּתַנּוּ לוֹ הַצֶעטְלִיךְ [קְוִיטְלַאךְ] שֶׁלָּנוּ וּמָעוֹת עַל פִּדְיוֹן. אָז שָׁאַל עַל אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרִיב שֶׁלֹּא בָּא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִתְחִיל רַבִּי נַפְתָּלִי לְתָרְצוֹ וְלֹא קִבֵּל הַדְּבָרִים, וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד.

‏וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עוֹד מֵאֶחָד שֶׁלֹּא בָּא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵחֲמַת רִבּוּי מְנִיעוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה נָסַע לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְסִפֵּר לוֹ הַמְּנִיעוֹת. וְצִוָּה לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְזֶה הָאִישׁ הָיָה מִגְּדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים, וְהָיָה צַר לוֹ מְאֹד מַה שֶּׁלֹּא יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִתְחִיל לְהִתְעַקֵּשׁ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְבֵיתוֹ רַק יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

וְלֹא נִתְרַצָּה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּדְבָרָיו וְגֵרְשׁוֹ לְבֵיתוֹ. וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֵינִי יָכוֹל לְצַיֵּר לְעַצְמִי הַצַּעַר הַזֶּה מַה שֶּׁאַתָּה לֹא תִּהְיֶה אֶצְלִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאָמַר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל אִם כֵּן אֶשָּׁאֵר בְּכָאן, וְלֹא הִסְכִּים וְשָׁב לְבֵיתוֹ.‏

עוצם גודל החיוב להיות אצל רבינו בר"ה

‏אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה, וְאָמַר שֶׁעָלָיו יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל. כִּי רָצָה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת כָּאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אַךְ נִמְנַע מֵחֲמַת הַנַּ"ל. אַחַר כָּךְ עָנָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר בְּקוֹל חָזָק מֵעֹמֶק הַלֵּב וּמָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן בְּקוֹל זִיעַ סַגִּיא (וִוי אַזוֹי זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגִין, קַיין גְרֶעסֶערְס דֶער פוּן אִיז נִיט פַאר הַאנֶין. אַיי אַנְדֶערֶע גוּטֶע יוּדִין זָאגִין נִיט אַזוֹי, אִיז נָאךְ אַקַשְׁיֶא) [מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאִם צַדִּיקִים אַחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ אָז עוֹד קֻשְׁיָא] (כְּלוֹמַר הֲלֹא בְּלֹא זֶה כְּבָר מַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה וְיִהְיֶה קָשֶׁה עוֹד קֻשְׁיָא זֹאת גַּם כֵּן מַה שֶּׁהִקְפִּיד כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא.

‏וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר אָז עִמָּנוּ לָמַדְנוּ כַּמָּה דְּבָרִים. לָמַדְנוּ עוֹד הַפַּעַם עֹצֶם גֹּדֶל הַחִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ זֹאת מִכְּבָר, אַף עַל פִּי כֵן מֵרִבּוּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז בָּזֶה, וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת אָז הֵבִינוּ עֹצֶם הַחִיּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב.

ר"ה באומן – גם אחרי פטירת רבי נחמן

‏וְגַם אָז לָמַדְנוּ שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוּמֶין עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה תָּמִיד לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְשֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה.

‏וְגַם לָמַדְנוּ כַּמָּה צְרִיכִין לְחַזֵּק לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִים לְשָׁבְרָם בְּיוֹתֵר וְלִהְיוֹת דַּיְקָא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ מְצַוֶה וּמַסְכִּים לִבְלִי לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שׁוּם שְׁאֵלָה עַל זֶה, כִּי הוּא יָשִׁיב בְּוַדַּאי לִבְלִי לִהְיוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ צְרִיכִין לִהְיוֹת דַּיְקָא [וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת].

‏וְעִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מַכּוֹת י ע"ב), 'בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ' כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְהוּא מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק (בַּמִדְבָּר כ"ב), "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים". וְכֵן בְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים שֶׁהֻכְרַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ לְשַׁלְּחָם, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת רְצוֹנוֹ לֹא הָיָה כְּלָל בָּזֶה.

וְעִנְיָן זֶה רָאִינוּ מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים, בִּפְרָט בְּעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ לָהֶם מְנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ וְהֵשִׁיב לָהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִתְחִילוּ לְהִתְעַקֵּשׁ, הֲלֹא שָׁמַעְנוּ מִכֶּם גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לִהְיוֹת אֶצְלְכֶם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְעָשָֹה עַצְמוֹ כְּמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם וְגָעַר בָּהֶם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ יוֹתֵר, וְכֵן עָשֹוּ וְלֹא בָּאוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לִהְיוֹת רְגִילִים לַעֲמֹד לְפָנָיו. שָׁמַעְנוּ וְהֵבַנְנּוּ בְּרֶמֶז וּבְפֵרוּשׁ שֶׁפְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ אֵינוֹ נוֹחָה בָּזֶה כְּלָל, רַק הוּא מֻכְרָח לוֹמַר לָהֶם כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ עַל זֶה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר, וּמְעַט מִזֶּה יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.

מנהיג לא נותן הוראה למסור נפש

וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין לְהָרַב וְהַמַּנְהִיג עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּעֵין מְסִירַת נֶפֶשׁ צָרִיךְ לְהָשִׁיב לָאו, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁיִּמְסֹר נַפְשׁוֹ וִישַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ בָּזֶה כְּלָל. וְעוֹד תָּבִין עִנְיָן זֶה בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה וְהָבֵן מְאֹד.

בר"ה יכולים לקבל תיקונים שאי אפשר כל השנה

‏(נִשְׁמַט מִלְּעֵיל לְעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא, אָמַר שֶׁיְּכוֹלִין אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף עַל פִּי כֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יְכוֹלִין אֲפִלּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן. אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים. כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶֹה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשֹוֹת.

בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵהָרַב מִבְּרֶסְלב [רבי אהרן, רב העיר ברסלב] שֶׁלּא הָיָה עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אָז בְּאוּמֶין וְאָמַר לָנוּ מָה אמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה הַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלִי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר צַדִּיקִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ כִּי אֶצְלָם אֵינוֹ חִיּוּב גָּדוֹל כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלָם עַל ראשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי עוֹד קֻשְׁיָא אֶחָת.

[כְּלוֹמַר בְּלא זֶה כְּבָר מַקְשִׁים עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד וְיִהְיֶה קָשֶׁה עָלָיו עוֹד קֻשְׁיָא זוֹ גַּם כֵּן מַה שֶּׁהוּא מַזְהִיר בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַגְּדוֹלִים].

בראש השנה צריכים כולם להיות!

וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק ראשׁ הַשָּׁנָה וְהִפְלִיג אָז מְאד מְאד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּראשׁ הַשָּׁנָה וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: וואָס זאָל אִיך אַייך זָאגִין, קֵיין גְרעֶסעֶרְס דעֶר פוּן אִיז נִיט פאַרְהַנְדְן, אַי אַנְדעֶרִי זאָגִין נִיט אַזוֹי, נָא אִיז נאָך אַ קוּשְׁיָה, גאָר מַײן זאַך אִיז רֹאשׁ הַשָּׁנָה [-מָה אוֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה. אַי [מַדּועַ] אֲחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כַּךְ? נוּ זֶה עוֹד קוּשְׁיָא! כָּל עִנְיָנִי הוּא ראשׁ הַשָּׁנָה].

גַּם כְּבָר אָמַר אוֹיף רֹאשׁ הַשָּׁנָה דאַרְפְן אַלֶע זַיין [-עַל ראשׁ הַשָּׁנָה כֻּלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת].

וְכָל זֶה הָיָה בְּאוּמֶין בָּראשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ זֹאת.

וְגַם מִכְּבָר דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה שֶׁהוּא מַזְהִיר וּמְצַוֶּה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמעַ וּלְצַיֵּת אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְאָמַר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּרוּז וְכוּ' כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְדִבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים

(חיי מוהר"ן רכ)

ד. "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם"

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁתִּקְּנוּ מַעֲשֵֹיהֶם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַד שֶׁגַּם בְּחַיֵּיהֶם הָיוּ אוֹחֲזִים בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לַעֲשֹוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָדוּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִים בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל, אֲבָל גַּם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ הֵם גְּדוֹלִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי אַחַר מִיתָתָם הַקְּדוֹשָׁה דַּיְקָא כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְנִים בְּתוֹךְ הֶעָפָר הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, מִשָּׁם דַּיְקָא הֵם נִכְלָלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְעַל כֵּן אָז דַּיְקָא הֵם מַמְלִיצִים טוֹב בְּיוֹתֵר עַל יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר כָּל קִיּוּמֵנוּ עַתָּה עַל יָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אִלְמָלֵא תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים הַמֵּתִים עַל הַחַיִּים לָא אִתְקַיֵּם עָלְמָא רִגְעָא חֲדָא. כִּי אַחַר מִיתָתָם כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְנִים בְּתוֹךְ הֶעָפָר מַמָּשׁ, אָז דַּיְקָא הֵם נִכְלָלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל, וְאָז יְכוֹלִים בְּיוֹתֵר לְהַמְלִיץ טוֹב עַל יִשְֹרָאֵל לְזַכּוֹתָם לְפִי מְקוֹמָם וְכַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן הוֹלְכִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא עַל קִבְרֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ, כִּי אָז אַחַר מִיתָתָם הַקְּדוֹשָׁה, אָז דַּיְקָא הֵם עוֹשִֹים רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, כִּי עַתָּה עַל יְדֵי קְבוּרָתָם הַקְּדוֹשָׁה בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הֵם נִכְלָלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם עוֹשִֹין רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא חֶסֶד נִפְלָא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:

וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק הַפָּסוּק כְּשֶׁהִזְכִּיר הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל תִּקְוָתֵנוּ עֲלֵיהֶם. דִּקְדֵּק לְהַזְכִּיר שָׁם שֶׁהֵם בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם". 'אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה' דַּיְקָא, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁהֵם שׁוֹכְבִים בְּתוֹךְ הָאָרֶץ הֶעָפָר הַגַּשְׁמִי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם שֶׁשָּׁם תַּכְלִית נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז הַגַּשְׁמִי מְאֹד. מִשָּׁם דַּיְקָא עוֹלִין לְמַעְלָה מַעְלָה מַה שֶּׁאֵין שׁוּם מַלְאָךְ וְשָֹרָף יָכוֹל לַעֲלוֹת לְשָׁם כַּנַּ"ל. וּמִשָּׁם, מִתּוֹךְ הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם, מִשָּׁם דַּיְקָא הֵם מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים הַכֹּל יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה וּמֵיטִיבִין עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹבוֹת בִּבְחִינַת וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם וְכַנַּ"ל:

(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות גביית חוב מלקוחות, הלכה ה, יד)

ה. אין דבר גדול מזה!

הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רכ, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ לְעִנְיָן הַהִתְקַבְּצוּת אֶצְלוֹ בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה – "גָּדוֹל מִזֶּה אֵין בְּנִמְצָא!"  – "קֵיין גְּרֶעסֶערְס דֶער פוּן אִיז נִיט פַארְהַנְדִּין!"  – זֶה נֶאֱמַר כְּשֶׁלֹא בָּא רַבִּי לִיפָּא עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְהִסְבִּירוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵינוּ לְרַבֵּנוּ סִבַּת אִי בּוֹאוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנָּסַע עִם עוֹד סוֹחֲרִים לְאַדֶּעס [=אודסה] כְּדֵי לְהָבִיא אֶתְרוֹגִים לְאוּקְרַאִינָה שֶׁהָיָה מִצְוָה דְרַבִּים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָמַר רַבֵּנוּ כַּךְ, כִּי הָיָה הַדָּבָר יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת גַם בִּלְעָדָיו.

(שיח שרפי קודש, חלק ב, אות רפ"ח)

ו. "אָז נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים"

וְגַם מוּבָן וּמְבאָר בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל שֶׁכְּשֶׁנִּתּוֹסֵף רַק נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ שֶׁלּוֹ בְּראשׁ הַשָּׁנָה אָז נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים עַד אֵין שִׁעוּר וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת נִזְקֵי שְׁכֵנִים הֲלָכָה ד' שֶׁאֵין עֵרֶךְ לְהָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲבד הָאָדָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם נֶגֶד נְקֻדָּה אַחַת שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁמִּצְטָרֵף וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁגְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, וְכָל אֲשֶׁר גָּדְלָה וְשָׂגְבָה רוֹמְמוּתוֹ וְהִתְעַלּוּתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל, כֵּן גָּדְלוּ וְשָׂגְבוּ גַּם הַתִּקּוּנִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים כַּמְבאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּהִלְכוֹת גְּבִיּוֹת חוֹב מֵהַלָּקוֹחוֹת הֲלָכָה ה' אוֹת י"ד עַיֵּן שָׁם.

(כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, א)

ז. כל נסיעה של כל אחד מקרבת את הגאולה

שָמַעְתִּי מֵר' נַחְמָּן בְן ר' שַכְנָּא ז"ל שֶשָּמַע לְעִנְיַן נְסִיעַת רֹאש הַשָּנָּה וְכו', וְהַיוֹצֵא מִדְבָרָיו הַקדוֹשִׁים שֶכָּל נְסִיעָּה ונְסִיעָּה שֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה לָה חֵלֶק בְקֵץ הַגְאוּלָּה.

(כוכבי אור, אנשי מוהר"ן ד)