מחאה!
י״ט באדר ב׳ תשע״ט
כאשר היצר מתנחל בארץ ישראל שבקרבנו, ואין בנו כוח להוציאו משם, מחמת שאנו ירודים ופגומים מאד, ואף אין כח בתפילותינו לפעול כרצוננו – עם כל זאת, עצם העובדה שאנו זועקים לה' – הרי זו מחאה; ואם נמשיך לעשות כן, בסוף נזכה לעלות מתחתית המדרגה עד רום המעלות
כולנו מצפים ומייחלים מתי תבוא הגאולה ונשוב למקומנו ולארצנו שנלקחה מאתנו בעווננו, אף מרבים להתפלל על זה בכל יום ובכל עת. אולם עדיין לא זכינו.
מדוע באמת? אסור לנו לחקור ולחשב חשבונות שמים. אבל צריך לדעת את אשר כותב מוהרנ"ת (ליקוטי הלכות, חזקת קרקעות, ה), שאין שום תפילה וצעקה נאבדת, כי בכל צעקה ובכל תפילה כובשים עוד ועוד חלקים מארץ ישראל, עד שיקויים בנו הפסוק: "בעתה אחישנה" – שיתקבצו כל התפילות יחד ביחד ותבוא הגאולה.
גם בכל יהודי יש נקודת ארץ ישראל – היא נקודת הקדושה השוכנת בתוכו, המעודדת וממריצה אותו לכל הדברים שבקדושה. אולם, יצר הרע רוצה להתגבר על חלקת הארץ ישראל שבתוכו, לקחת אותה מאיתו ולהפיל אותו מכל העבודות הקדושות. לדאבוננו כבר הצליח לרשת מנקודת 'ארץ ישראל' שבנו חלקים נרחבים, וכמה שאנו מתחננים ומתפללים לשוב לא"י שבתוכנו, לנקודת הקדושה, עדיין אנו מוצאים את עצמנו רחוקים מאד.
אולם, צריך לדעת כי כל געגוע וכל רצון טוב אינו נאבד לעולם. אמנם עכשיו אין רואים כלום מה שפעלנו, רק להיפך, כמה רחוקים אנו עדיין מהקדושה. אבל יגיע זמן שהכל יתקבץ, כל התפילות והרצונות יתקבצו כאחד, ובכח גדול ומאוחד זה נכבוש את היצר לגמרי ונזכה לגאולה.
ממשיך מוהרנ"ת, שאפילו אם האדם פגום מאד רח"ל, ואינו ראוי שיפעל כלום בתפילתו, מכל מקום יש עוד צד בתפילתו, והוא ענין ה'מחאה'.
היינו, כמו שמבואר בהלכה שאם יש לאדם קרקע ובא אחר ומתיישב בתוכה ונשאר בה שלש שנים, היא עוברת לחזקתו. אבל אם בא בעל הבית במשך שלושת השנים ומוחה על כך שהתיישב בקרקעו – נשארת הקרקע של בעל הבית, והאיש שהתנחל בה אינו יכול לעשות חזקה בקרקע זו, אפילו אם יחזיק בה שנים רבות – מחמת המחאה.
כך ברוחניות, כאשר היצר מתנחל בארץ ישראל שבקרבנו, ואין בנו כוח להוציאו משם, מחמת שאנו ירודים ופגומים מאד, ואף אין כח בתפילותינו לפעול כרצוננו – עם כל זאת, עצם העובדה שאנו זועקים לה' ואומרים: 'אנו רוצים רק אותך, אין אנו מסכימים למצב הזה, אין אנו רוצים בתאוות שהשתלטו עלינו' – הרי זו מחאה; ואם נמשיך לעשות כן, בסוף נזכה לעלות מתחתית המדרגה עד רום המעלות.
מסכם זאת מוהרנ"ת: "מזה יכול כל אדם להבין רמזים לעצמו, להתחזק בכל פעם בתפילה ותחנונים וצעקה להשי"ת, יהיה איך שיהיה, אפילו אם יעבור עליו מה. כי אפילו אם רואה שאינו פועל ח"ו בתפילתו – אדרבא, הרע מתגבר עליו ביותר – אעפ"כ ידע ויאמין שפועל הרבה בתפילתו וצעקתו, כי עכ"פ תפילתו וצעקתו הוא בחינת מחאה הנ"ל".
היינו, אע"פ שהאדם אינו רואה מה שפועל בזה, רק רואה את הכישלונות שלו – יאמין כי עכ"פ זה בבחינת מחאה, שבכך הוא מגלה שאינו מסכים לכל אשר עובר עליו. ואע"פ שהוא ממשיך להיכשל, מ"מ אם יפנה לה' בכל פעם ו'ימחה' על כך, הריהו עושה 'מחאה', ובזכותה לא תהיה ליצר הרע חזקה עליו, עד שלבסוף יוכל להתגבר על היצר ולהנצל ממנו לגמרי.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…